מנהג החלקה הוא מנהג ולכן אין הלכה מדויקת לקיום הטקס. לכן, בעדות שונות ואפילו במשפחות שונות נמצא מנהגים מגוונים וכל המרבה במצוות במהלך החגיגות תבוא עליו הברכה.
משמעות הטקס על פי חכמת הקבלה
עד גיל שלוש מקבל הילד את הכוחות הרוחניים הבסיסיים ואת כוחות הנשמה שיעצבו את אופיו לכל חייו ויכינו אותו להתמודדות עם התיקון שלו, על פי האר”י “אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה..” אלו הם כוחות הנשמה שנכנסים לגוף (המקום הצר והמוגבל – מצרים), יחד עם תהליך גדילתו (כתבי האר”י, שער הליקוטים, פרשת שמות). כלומר, במקביל לגדילה הגשמית של הגוף, נכנסים פנימה יותר ויותר מכוחות הנשמה והיא גדלה גם כן.
עד גיל זה הוא עסוק, מטבעו, בעצמו בלבד וזה הזמן בו הוא מפתח את הרצונות הראשוניים שלו כפי שמוכתב לו התהליך מלידה (ומגלגוליו הקודמים), רצונות אלו הם הבסיס לאופיו ולאישיותו לאורך כל שנות חייו. במשך אותה תקופה רצוי להיזהר ולא להכניס אותו למסגרת כפייתית וכובלת מדי, כדי שלא להפריע את התהליך.
השיער מהווה את אחד השערים למשיכת כוחות רוחניים (ראה: סיפורו של שמשון הגיבור) וזו הסיבה לכך שלא גוזזים את השיער עד גיל שלוש, כדי לא להגביל את תהליך התפתחות הילד.
העניין מקביל לכך שלא קוטפים את פירות העץ בשלוש השנים הראשונות של חייו הנקראות ערלה, על פי הכתוב:
“שלוש שנים יהיו לכם, ערלים לא יאכל, ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה’” (ויקרא י”ט, כ”ג-כ”ה)
בגיל שלוש נסגר הפתח בין עצמות הגולגולת של הילד שעד גיל זה הוא פתוח לקבל מלמעלה, בגיל זה מתחילה עבודת העיצוב הרוחני שלו, מכאן ואילך יש להכין את הילד בהדרגה לדרך של משמעת רוחנית, התחשבות בזולת, בחברה, ובערכים שהם מעבר לרצונות המיידיים. הכנה זו מגיעה לשיאה עשר שנים בדיוק מאוחר יותר, בר מצוה.
יש הסוברים שגזיזת שערות הילד והפיכתו מאיש שעיר (עשו – שעל פי הזוהר מסמל את כוחות היצר הרע בכל אחד מאיתנו) לאיש חלק (יעקב – שעל פי הזוהר מסמל את כוחות היצר הטוב), יש בה כדי לסמל את כניסתו של הילד לעולם התורה, עולם השלמות, עולמו של יעקב שנקרא בתורה “איש תם”. על פי זה, המילה חלקה מתפרשת על פי לשון המקרא (בראשית כ”ז, י”ב): “ואנוכי איש חלק”.
חגיגת החלקה בל”ג בעומר ובקברי צדיקים
בל”ג בעומר מתגלה הברכה שהביא רבי שמעון בר יוחאי לעולם על ידי סיומו של ספר הזוהר, זהו הכוח הרוחני שיכול לעזור לילד בראשית דרכו להיות אדם בעל שיעור קומה ובעל מודעות רוחנית.
נוהגים לערוך את החלקה דווקא בל”ג בעומר בהר מירון ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי, ומספרים שם את כל הילדים שיום הולדתם השלישי חל בסמיכות לל”ג בעומר. אם יום ההולדת חל כמה חודשים לפני ל”ג בעומר, מספרים אותו ביום ההולדת. יש הנוהגים לעשות את הטקס בליווי נגינה של כליזמרים. רבים נהגו לערוך את החלקה בקבר שמואל הנביא או בקבר שמעון הצדיק בירושלים.
מנהג התספורת מתחיל כאשר אדם רוחני חשוב ומקובל על המשפחה, רב או מורה, סבא וכד’ גוזז את התלתל הראשון. לאחר מכן, מתכבדים יתר קרובי המשפחה וחברים לגזוז כל אחד תלתל בתורו תוך כדי שירה וחגיגה.
מנהג החלקה בישיבת המקובלים בית א-ל
1) הגוזר ראשון את התלתלים של הילד גוזר ב:
א. מקום התפילין
ב. בצדי הראש ליד הפאות
ג. באחורי הראש
2) לחלק סוכריות לפני ולאחרי הטקס כדי שלא יתפחד הילד
3) לוקחים טבלת אותיות של הא’ ב’, מורחים דבש על אותיות א’ מ’ ת’ ומלמדים את הילד לזהות אותן וללקק את הדבש שעליהן שידע שתורת ה’ אמת.
כוונת הגז היא שהנה הגיע הזמן לעצב את אופיו של הילד בדרך התורה, המצוות, משמעת עצמית והתחשבות בזולת, עיצוב השיער הוא סמל לסופה של התקופה בה הוא גדל כפרא, ותחילתה של תקופה שתעצב את חייו כאדם שלם ובעל כוחות רוחניים וערכיים.
יש אומרים תפילה זו בשעת החלקה:
יהי רצון מלפניך, ה’ אלקי האלוקים ואדוני האדונים, שבזכות כל הצדיקים והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו, ובזכות תורתך הקדושה והטהורה, ובזכות מצות פאת הראש, שציויתנו בתורתך “לא תקיפו פאת ראשכם”, ובזכות הצדיק הקדוש הזה מורנו ורבינו ועטרת ראשינו (בכל ציון של צדיק ששם גוזזים מזכירים את שמו), כמו שזכה הנער לפאת הראש, כן יזכה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויורה הוראות (יזכה ללמד תורה) בישראל בחיי אביו ובחיי אמו, אמן נצח סלה.
מנהגם של חלק מהאשכנזים לומר מזמור הללויה הללו אל בקדשו (תהילים מזמור ק”נ).
אצל עדות המזרח ישנם מנהגים ותפילות נוספות.
בכמה קהילות מאמינים שטוב ליתן באותו יום צדקה לעניים או לתלמידי חכמים. אחר כך מברכים על מזונות או שעושים סעודת מצווה של ממש בברכה על הלחם, דגים ושאר מאכלים.
מנהג נפוץ נוסף הוא שנוהגים לשקול את השערות אחר הגילוח בזהב או בכסף, ונתנו כנגד המשקל מעות לצדקה. והעלו זאת כסגולה שהבן יהיה חכם בתורה וביראת שמים ויאירך ימים בטוב. וכך נהגו בחסידות מונקאטש בהונגריה.