לעיתים אנו שואלים עצמנו “לשם מה נוצרנו?”, או “מהי מטרת הבריאה?”, ולא תמיד ידועה לנו התשובה. אולם, אם נשאל זאת מקובלים נקבל מיד תשובה ברורה, חדה, ודאית והחלטית. עפ”י הקבלה, אין לנו מטרה אחרת בחיים מלבד אושר מוחלט, מילוי ללא גבולות, סיפוק והתעלות, הגעה והישארות במצב של HIGH.
רבים יירתעו מהצהרה שכזאת מכיוון שההתניה המוסרית, או הדתית הדוגמטית, הרווחת במקומות רבים בעולם, מטיפה לחיים של צמצום, סגפנות והסתפקות במועט כדי להגיע לעולם שכולו טוב, הוא העולם הבא. מורים רוחניים רבים ומנהיגים דתיים הצדיקו את הסבל בעולם הזה כפרוזדור לעולם הבא. בתורת הקבלה, לעומת זאת, אין הסכמה גורפת לגישה הגורסת שסבל בעולם הזה מבטיח גן עדן ועינוגים בעולם הבא. נהפוך הוא, סבל בעולם הזה משמעותו כישלון בהשגת המטרות שלשמן הגענו לחיות את חיינו עלי אדמות.
התפיסה הרווחת בין חכמי הקבלה מבוססת על ההנחה הראשונית ש”מחשבת הבריאה היא להיטיב לנבראים”, או ש”מתכונת הטוב להיטיב”. כלומר, כל מטרת הבריאה היא לברוא את הנבראים כדי שיוכלו ליהנות מכל הטוב שהבורא מקרין אליהם, ועל כן נבראנו כ”כלי” אשר נועד לקבל את הטוב שמושפע אלינו ללא הפסק מן הבורא עצמו.
הוכחה לכך שנבראנו לשמוח ולא לסבול, לאהוב ולא לשנוא, להיות רגועים ומסופקים ולא להיות לחוצים וכועסים, היא העובדה שהגוף האנושי מתפקד גרוע מאד כאשר אנחנו סובלים מנטאלית. מערכת החיסון שלנו קורסת ראשונה, מערכת העצבים נשחקת והשרירים מתחילים להתנוון כאשר אנחנו נמצאים במצב רגשי שלילי לאורך זמן (תוצאות פיסיולוגיות ראשונות ניתנות לאבחנה זמן קצר לאחר שנכנסנו למצב הרוח השלילי). לעומת זאת, כאשר אנו מאושרים, רגועים ושלווים, ותחושת סיפוק ממלאת אותנו, הגוף שלנו מתפקד במיטבו. במצב כזה קל לנו יותר להלחם במחלות שונות ולהחלים מטראומות פיסיות כמו ניתוח, פציעה, או תאונה. המקובל יטען, שכל אלו הן הוכחות לכך שלכתחילה נבראנו כדי להרגיש טוב, וכך עוצב הגוף שלנו.
דיכאון – המגיפה הגדולה מכולן
בעידן המודרני בו אנו יכולים להרשות לעצמנו לעשות יותר מאשר רק לדאוג לקיום המינימאלי – דהיינו דיור, מזון, לבוש וחינוך הילדים – אנו מוצאים עצמנו במרדף אחרי האושר. האושר המיוחל משווק באריזות מטעות בדרך כלל וזה מה שמניע את הכלכלה המודרנית – צריכה אינטנסיבית של מוצרי יוקרה שאמורים לתת לנו את תחושת ההצלחה והשפע. המרדף הבלתי פוסק אחרי האושר והמילוי לובש צורות קשות ומסוכנות בעיקר בעידן בו הדיכאון מגיע למימדים של מגיפה בכל חברה מפותחת.
המרדף אחרי אשליית הסיפוק והריגוש
אנשים מוכנים להשקיע הרבה, והם מוכנים לשלם מחיר גבוה מאד כדי להגיע ל- HIGH המיוחל, כשאחת הדרכים הנפוצות ביותר היא אלכוהול וסמים. תורת הקבלה מסבירה שאלכוהול וסמים מביאים את האדם ל- HIGH בשתי דרכים: האחת – כימיקלית, והשנייה -מטאפיסית (יש אנרגיה רוחנית בסמים ובאלכוהול). ואולם, עובדה ידועה היא שכמו התמכרות לקניות, אוכל, מין ואגו, גם התמכרות לסמים ולאלכוהול מלווה בתופעות לוואי קשות ובד”כ דיכאון עמוק יותר ואף הזדקנות מואצת, קריסת מערכות ומוות בטרם עת.
מכל מקום, מצב של HIGH באמצעות סמים ואלכוהול אינו נמשך הרבה זמן, ורוב אלה שמוצאים את עצמם מתמכרים לאמצעים הללו מנסים להיגמל מהם בשלב כלשהו בחייהם, ולרוב מתוך תחושה פנימית של סכנה. למרבה הצער, סטטיסטית שיעורי ההצלחה נמוכים למדי. מדוע?
חוקי השוק חזקים יותר מהמדינה
מדינות רבות בעולם מזהות את המסחר בסמים ובאלכוהול כאויב הציבור מספר אחד. תאונות דרכים, מחלות ואובדן ימי עבודה, או אובדן היכולת לעבוד, הם רק חלק מן הנזק החברתי, כלכלי ותקציבי של ההתמכרות. תקציב של מיליארדים מושקע במאמצים למנוע את המסחר בסמים. אולם, גם לאחר עשרות שנים של מלחמה מתמדת, תעשיית הסמים תופחת בקצב מפחיד, ושיעור צריכת הסמים והאלכוהול בקרב אוכלוסיות שונות בעולם הולך וגדל, עד כי קבוצות גיל שהיו בעבר רחוקות מן הבעיה מצטרפות אליה בקצב מבהיל.
מדוע, אם כן, המלחמה בנגף הסמים והאלכוהול לא צלחה עד היום? ובכן, יסודות הכלכלה העולמית מבוססים על התפיסה הקפיטליסטית שבבסיסה העיקרון שאם יש ביקוש חייב להיות היצע. כך גם במקרה שיש הגבלות על ההיצע. עיקרון זה עובד בכל תחום, ובכלל זה, אף בסמים ואלכוהול. הצורך של המין האנושי להגיע ל- HIGH הוא כ”כ חזק שלא יעזור כמה מאמץ ישקיעו במדינות שונות בעולם בניסיון לעצור את המסחר בסמים, אנשים תמיד ימצאו דרך להשיגם. למעשה, מעבר להגבלות ולעונשים המרתיעים שהחברה המודרנית מחוקקת בעניין, לא נעשה שום דבר אחר ולא נמצא להם תחליף הולם. אפילו מוסדות רבים לגמילה, הפועלים בשיטות שונות ומשונות, אין בהם מספיק אפקטיביות, ורבים העוברים בהם תהליכים, ימצאו עצמם ברוב המקרים שבים ומחפשים את הסם, או הטיפה המרה, והכול במטרה לשוב ולחוות את אותו HIGH מוכר. וכל זה משום שאף אחד לא לימד אותנו איך להגיע בעצמנו, לבד וללא עזרים כאלה או אחרים, ל- HIGH.
אושר וסיפוק הם כישורים נלמדים
חכמת הקבלה מלמדת שאושר, מילוי וסיפוק בני קיימא הם תוצאה של מודעות, צורת מחשבה ודרך חיים. אמנם, אפשר להגיע לסיפוק בדרכים מלאכותיות כמו סמים ואלכוהול, אוכל, סקס, קניות, האדרת האגו, כסף וכו’, אבל מדובר בדרכים הפועלות באופן מיידי וזמני בלבד. לפיכך, ומאחר שהצורך להגיע ל-HIGH הוא לגיטימי בהחלט, נראה כי יש לנסות ולהשיגו בדרכים אחרות.
השכל האנושי הוא כל יכול בתחום הזה אלא שהוא דורש אימון והנחיה. בעיקר עלינו להבין שאם נמשיך לחפש את האושר במקום בו הוא איננו נמצא נמשיך לקבל אותן תוצאות אומללות. אם כן, מה עלינו לעשות?
לימוד חכמת הקבלה מדריך כל אחד ואחת כיצד להיות ב- HIGH תמידי. בתחושת מלאות, אושר וסיפוק באופן רציף ויום יומי, והכול באמצעות התחברות לאור רוחני אינסופי הזמין לכולם.
כלים ותנאים ראשוניים להגיע ל- HIGH
התנאי הראשון הקודם לכל הוא שכל אדם נולד לחיות חיים של שמחה וסיפוק, לכך הוא נברא ואין מטרה יותר חשובה בחייו. עלינו לזכור זאת בכל רגע אפשרי ולפעול לפי הידיעה הזאת תמיד, אשר מבלעדיה אנו נידונים להשלים עם חיים של סבל (“כי לא מגיע לי”, “כי ככה זה בחיים”, “כי אני כישלון וחיי כישלון”).
התנאי השני הוא שמכיוון שכל אדם נולד לחיות חיים של שמחה וסיפוק, ובכלל זה, אלו הסובבים אותי, אזי לא יכול להיות שנגיע לאושר תוך כדי גרימת סבל לזולת. יתרה מזאת, הסיכוי גדול יותר להגיע לאושר כאשר נגרום אושר לזולתנו, שכן אם נחשוב רגע על העבר, רגעים של אושר היו קשורים יותר בלתת מאשר בלקחת.
התנאי השלישי אומר ש”דומה מושך דומה”, כך שאם נתנהג בדרך בה אנשים מאושרים מתנהגים זה ימשוך אלינו אושר. אנשים מאושרים חושבים באופן חיובי על עצמם, על זולתם ועל העתיד (וגם על העבר – בסופו של דבר, הכל היה לטובה), אנשים מאושרים עסוקים בלחלק את האושר שלהם עם אנשים אחרים. הם אינם שונאים אנשים אחרים, הם לא כועסים עליהם, לא עסוקים בהטלת אשמה על זולתם ולא מתמקדים בתלונות על המצב בו הם שרויים. כל המחשבות והרגשות השליליים דוחים את אנרגית האושר מאיתנו (גם כאשר אנחנו צודקים).
התנאי הרביעי אומר שמי שמחכה לאושר תמיד יחכה. כלומר, אנשים מאושרים לא מחכים שזה יקרה להם, הם יוזמים מצבים שמביאים לאושר. מי שמחכה לזולתו כדי שיגרום לו אושר מזמין לעצמו סבל. אין אנשים מאושרים שחייהם, רגשותיהם והצלחתם תלויים בזולתם.
סיפור עתיק מספר על תלמיד חדש שהגיע לרבי עקיבא וביקש ממנו ללמוד את כל התורה כולה כשהוא עומד על רגל אחת. ענה לו רבי עקיבא: “ואהבת לרעך כמוך” זה כלל גדול בתורה ועכשיו צא ולמד.
יתר הכללים, ההבנות והדרכים להגיע לאושר נמצאים בחכמת הקבלה, עליהם ניתן להרחיב בשיעורי קורס מבוא לקבלה.