17/10/2018

פרשת משפטים

פרשת משפטים חותמת את תקופת השובבים (ראשי התיבות של ששת הפרשות שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים), שאפשרה לנו את יציאת מצרים הפרטית שלנו מעבדות לחירות, ולתקן את מה שקלקלנו במעשי שובבות וחוסר אחריות בחיינו ואשר באמצעותם פגענו ביקום, בעצמנו ובנשמה שלנו.

פרשה זו שונה מאוד מקודמותיה, שכן היא אינה ממשיכה לספר ביציאת מצרים, אלא מפרטת חוקים שונים שמהווים את בסיסו של המשפט העברי.

למעשה, פרשת משפטים מהווה פירוט של עשרת הדיברות והיא חלק בלתי נפרד ממעמד הר סיני, כפי שאנחנו לומדים מסיום הפרשה.

הפרשה מפרטת את הבסיס לדיני הנזיקין במשפט העברי, שהוא ארבעת אבות הנזיקין – השור, הבור, המבעה (שלוח שלי שהלך והזיק) וההבער (אש). “וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר … וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר, אוֹ חֲמוֹר, בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם….” (שמות כ”א, 33). החוקים הללו נראים ממבט ראשון כחוקים בסיסיים לניהולה של כל חברה מסודרת. ובכל זאת יש בפרשה ביטויים שרובנו לא נרגיש איתם בנוח כמו למשל: ” עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל …”. (שם, 24). או למשל, חוקי עבד עברי ואחרים.

הזוהר מגלה לנו כי תכליתה של פרשת משפטים לגלות לנו את הסוד של תורת הגלגולים, את החוקיות לפיה פועל היקום – סיבה ומסובב. מדוע הכרחי להכניס כאן את תורת הגלגולים ומה הקשר שלה ליהדות?

האמונה הבסיסית של היהדות היא אחדות הבורא. כלומר, יש בורא אחד והוא אינו משתנה לעולם – הוא אינסופי. מכיוון שטובו הוא אינסופי וזוהי תכליתו (להיטיב לנבראים), הרי שמקור הסבל בעולם הוא לא בבורא כי אם בניתוק ממנו ומטובו. ומכאן, שאם נפטר אדם באומללות, הרי שכוונת הבורא לא יצאה אל הפועל ומשום כך על האדם לשוב ולהמשיך מהמקום שהפסיק עד שיזכה לטוב האלקי האינסופי מכח מעשיו. לפי הזוהר, החוקים המדוברים בפרשת משפטים הם חוקים קוסמיים מוחלטים. וכאשר הם אומרים “עין תחת עין”, הכוונה היא שמה שגרמנו לזולת יחזור אלינו אלא אם כן נדאג לתקן את המעוות ביוזמתנו ע”י פיצוי ועזרה בשיקום.

חוקי העבדות מוסברים ע”י הזוהר כעבדות הנשמה לחושי הגוף וליצריו. כל אחד מארבע אבות הנזיקין מייצג צד חשוך באישיות האדם שאפשר להלחם בו או להפוך להיות קורבן שלו.

המשפט העברי, בניגוד לבית המשפט דהיום, הבין כי אדם פעל והזיק לחברה בגלל חוסר האיזון שקיים בו, ולכן תפקידו של בית המשפט על פי התורה הוא להחליט על הפעולות הצריכות להיעשות על מנת לאזן את נשמתו של אותו אדם בחשבון הגלגולים שלו. זו תכליתה של פרשת משפטים – איזונים וריפוי.

עשרת הדברות והחוקים הכתובים בפרשת משפטים, גדולתם היא במעבר מתפיסה לפיה החוקים הם חברתיים, לתפיסה בה החוקים הם רוחניים-אוניברסליים, שתכליתם לחבר אותנו לאור הבורא, וכשאנו מזיקים לזולתנו אנו מתרחקים משפע הבריאה ומתחברים לסבל וכאב, וסופו של אותו כאב וסבל לחזור אלינו, שכן העולם פועל בדרך של איזון, בדרך של סיבה ותוצאה.

ניתן לראות כי במרוצת הדורות, המודעות הפנימית הזו ש”יש דין ויש דיין” מחלחלת ומשפיעה עלינו יותר ויותר. היום אנו יותר מודעים ויותר רגישים לאחריות שלנו לאיכות הסביבה ולחברה שלנו, אך הדרך היא עדיין רחוקה. ואולם, ככל שנדע להתחבר ולהקיף את עצמנו בסביבה רוחנית, כזו שתזכיר לנו ותדרוש מאיתנו דין וחשבון, אזי יהיה לנו הרבה יותר קל לעלות על הדרך הנכונה ולחיות חיים יותר מלאים.

ללימוד יותר מעמיק באוניברסיטה של חיים קבלה הכנס/י כאן

תשפ”ב

 

תשפ”א

תש”פ

תשע”ט

תשע”ח