חודש אדר הוא החודש השנים עשר והאחרון בגלגל המזלות ולכן יש לו תכונות מיוחדות, שכן הוא המאסף של המזלות ושל הכוחות שלהם, החיוביים והשליליים.
חכמת הקבלה מלמדת על קשר הדוק בין שנים עשר המזלות לבין שנים עשר השבטים. סיפור לידתו, שמו וקורותיו של כל שבט צופנים את תכונות המזל אותו הוא מייצג. השבט המיוחס לחודש אדר הוא יוסף (מלשון מאסף), ואולם כידוע, אין שבט יוסף ובמקומו, שני בניו – אפרים ומנשה, המסמלים את אדר א’ ו-ב’. הדבר גם משתקף בברכתו של יעקב אליהם – “וידגו לרוב בקרב הארץ”. “ידגו” מלשון דגים שהוא מזל החודש. הדגים בתרבויות רבות מהווים סמל להגנה מעין הרע, וכך, גם לבני המזל יצא שם של כאלה שעין הרע לא דבקה בהם. במילה דגים מופיעות אותיות גד, מזל, והם סמל הברכה במקום שסמוי מן העין. היבט נוסף לקשר שבין הדגים וחודש אדר הוא ששלד הדג נקרא אידרה, מילה ארמית שפירושה, אסיפה, מלשון מאסף כאמור לעיל.
מהם הכוחות השולטים בחודש אדר?
עפ”י חכמת הקבלה כל אחת מעונות השנה מיוצגת ע”י אחת מאותיות שם הבורא – יהו”ה: האביב ע”י האות י’ וכן הלאה עד החורף המיוצג ע”י האות ה’, המסמלת את העולם שלנו. החורף, כמו כל עונה אחרת, נחלק לשלושה חודשים, כשכל אחד מהם מקביל לפי הקבלה לכוח אחר – קו ימין (גדי), שמאל (דלי) ואמצע (דגים).
בעונת החורף שולט יסוד העפר, שמסמל את הרצונות הארציים שלנו, חוסר ורעב; והוא משפיע על המזלות השייכים לו, ובכלל זה אף על מזל דגים בדרך של נצרכות ונזקקות משום שלבני המזל יש נטיה לתחושה של חוסר והרגשת קורבן. ואולם, הצד האחר של אותו כוח יכול להוות כוח חיובי, שמוביל אותם להילחם עבור מה שחשוב להם חלף פאטליזם וייאוש. מזל דגים שייך גם לקו אמצע שיסוד האוויר משפיע עליו, ומכאן החיפוש התמידי שלהם אחר איזון. כמו כן, ואף לפי האסטרולוגיה הקונבנציונלית, מזל דגים הינו מזל המים מה שאומר – רגישות גדולה.
אותיות החודש
ספר יצירה, המיוחס לאברהם אבינו, מדבר על מבנה וסודות היקום, ולפיו נברא העולם מצירופים שונים של 22 תדרים המהווים את אבני הבניין הבסיסיות של כל היקום, 22 כוחות רוחניים המיוצגים ע”י 22 אותיות האלף בית, המשמשות ככלים להעברה של שפע רוחני.
עפ”י חכמת הקבלה, כל חודש מושפע משתי אותיות עבריות. האחת שולטת בכוכב השולט באותו חודש והאחרת שולטת על המזל האסטרולוגי של החודש. בחודש אדר שולטות האותיות ג’ ו-ק’. האות ג’ שולטת בכוכב צדק, השולט בחודש זה, והאות ק’ שולטת במזל דגים.
האות ג’
האות ג’ יצרה את כוכב צדק השולט במזל דגים ובמזל קשת, המזלות של חודש אדר וכסלו שבהם נחגגים חגים המסמלים את כוח הנס – חנוכה ופורים.
האות גימל פירושה גם “גומל דלים”. זהו כוכב שמשפיע מזל ושפע, וזו אחת הסיבות לכך שהדגים הם סמל ההגנה מעין רעה ולשפע.
עפ”י האסטרולוגיה הקונבנציונלית, הפטליזם והרגישות הגבוהה (מזל מים) של הדגים הם הגורמים להם להיות חסרי אמביציה ובעלי העדפה שמישהו אחר ייקח על עצמו את השליטה ואת הדאגות הנלוות לה. לכן, אחד התיקונים של הדגים הוא בחירה דווקא בתפקידים של מנהיגות ואחריות (משה רבנו היה מזל דגים), שכן הרגישות והענווה הגדולה שלהם היא זו שתורמת להם משמעותית לתפקיד שמפיל אחרים במלכודת הגאוה, האטימות וההתנשאות. בשל רגישותם הגבוהה הם יכולים להזדהות עם הצרות והכאב של הזולת ולכן גם להיות מנהיגים טובים יותר. הרגישות הגבוהה שלהם מביאה לרוחניות, חוש ששי וליכולת תקשור שטבועים בהם מלידה יותר מרוב המזלות האחרים כתוצאה מהשילוב של השפעת כוכב צדק ויסוד המים. בנוסף, הרגישות הזאת עושה אותם איכפתיים ורגישים לסביבה הגלובלית – החברה, האקלים. הרגישות גורמת להם לרצות להסתגר וזה יכול להתבטא להתנהגות מופנמת ולרגישות יתר לשמירת סודות אישיים מפני הסביבה. הם צנועים וחסרי שאיפות ויומרות, והם צריכים להיזהר שלא להזדהות יתר על המידה עם צרותיהם של אחרים.
השפע שמשפיע כוכב צדק כלל מתבטא בתכונות של טוב לב, נתינה ברוחב לב, ובנטיה להקרבה למען הזולת.
האות ק’
אות זו היא היחידה באלף-בית שחורגת אל מתחת לשורה (ל’ חורגת כלפי מעלה), למעט האותיות הסופיות. הירידה מתחת לשורה מסמלת את עולם החושך והקליפות. נשאלת השאלה כיצד יכול להיות שאות מאותיות האלף-בית היא אות של טומאה? ומסבירים שהאות ק’ היא אכן אות של קדושה וכי הרגל שיורדת ממנה כלפי מטה, תפקידה להזין את עולמות האופל. לא להזין באופן של הזדהות עם האופל, אלא מתוך מטרה לשלוט בו. זהו כוחה של האות ק’, לשחק עם הקליפה ולשלוט בה. אף כח זה בא לידי ביטוי בבני מזל דגים אולם הוא מצריך חכמה גדולה, שאחרת בני מזל דגים יכולים ליפול אל מתחת לשורה, להתמכרויות קשות כמו הימורים, אלכוהול, מין או סמים.
התיקון
חלק ניכר מהעבודה הרוחנית של הדגים הוא: התעלות מעל לפסיביות ולתחושת השלמות האשליתית שבה הם חיים, האשליה שנגרמת ע”י האות ג’ של כוכב צדק.
על הדגים להתחבר לצורך הפנימי שלהם לעזור לזולת ולהשתמש בו כמנוף ליציאה מאותה פסיביות. אמנם חלק מהתיקון שלהם הוא לדעת לומר “לא” לבקשות הזולת ולצרכיו, כי עזרה לזולת אין פירושה סיפוק מאווייהם של כל הסובבים אותנו כי אם הזנתם באור רוחני שמטרתו לקדם ולהעצים. הרי אי אפשר להצליח במקום הזולת או להכריח אותו להיות מאושר. כמו כן חשוב להם מאוד ללמוד לא לשקוע ברגשנות (להבדיל מרגישות) כלפי עצמם וכלפי זולתם. הרגשנות ממקדת אותנו בכאב וכאשר אנו ממוקדים בכאב אי אפשר להתמקד בפיתרון. חמלה ואהבה יכולים לעזור לנו להתמקד במטרה ולהאמין בה וזו הסגולה להצלחה אמיתית לעצמנו ולזולת.
ללימוד נוסף בנושא באתר האוניברסיטה של חיים קבלה לחץ/י כאן.