האר”י מלמד שביום הכיפורים נוצר קשר ישיר בין העולם שלנו, עולם החומר והגשמיות, למקור השפע, שנקרא ספירת בינה. ביום זה, עולם החומר, האשליה והגוף, מתחבר מחדש לצינורות השפע הרוחני וניזון מהם.
יום הכיפורים עפ”י המסורת
יום הכיפורים חל בעשרה בתשרי ונחשב ליום הקדוש ביותר בשנה. מטרתו של יום זה, ככתוב בתורה (ויקרא כט-ל): “… כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ…”. לפיכך, חייבים הכול לעשות ביום זה תשובה ולהתוודות על חטאיהם. התורה אף מוסיפה ומצווה עלינו להתענות באותו יום: “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם…”. חז”ל פירשו עינוי זה ככולל חמישה איסורים: אכילה, שתייה, סיכה (סיכת הגוף בשמן), רחיצה, נעילת הסנדל (נעילת נעל עור) ותשמיש המיטה (קיום יחסי אישות). צום יום הכיפורים הוא היחיד שאינו נדחה מפני השבת, ונהוג לקיים זמן מה לפני תחילת הצום ארוחה מפסקת. כן נהוג ללבוש במהלך החג בגדים לבנים המסמלים ניקיון וטהרה. בהקשר זה, אף נהוג קודם החג לטבול במקווה.
באשמורת הבוקר של ערב יום הכיפורים נהוג לקיים את מנהג ה”כפרות”. נהוג לסובב תרנגול סביב הראש ולומר: “זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום”, ולבסוף לשחוט אותו ולעשות ממנו ארוחה לעניים. כיום, רבים נוהגים לסובב כסף סביב הראש ולומר: “זה הכסף ילך לצדקה ואני אכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום” ולאחר מכן ליתן את הכסף לצדקה.
להסבר נרחב יותר של טקס הכפרות על פי הקבלה ולהרשמה לכפרות ב”חיים קבלה” ניתן להכנס לקישור הזה.
יום הכיפורים נפתח בתפילת “כל נדרי”, שבה מתירים את הנדרים של השנה החולפת, ובתפילת ערבית נוהגים לומר “סליחות”. למחרת, קוראים בתורה בתפילת מנחה ומפטירים בספר יונה. בסוף היום מתפללים את “תפילת נעילה” שבסיומה תוקעים בשופר.
יש הנוהגים בצאת החג להתחיל ולבנות את שלד הסוכה, כדי לעלות ממצווה למצווה בחינת לילך “מחיל אל חיל”.
יום הכיפורים עפ”י הקבלה
עפ”י חכמת הקבלה, ראש השנה נמשך כ-22 ימים מראש השנה ועד שמחת תורה. מדובר בתהליך הכולל מספר שלבים ותכליתו התחדשות הנשמה והחיים. החלק הראשון מונה את עשרת הימים הראשונים הידועים כעשרת ימי תשובה.
השלב הראשון מוגדר בשיר השירים במילים “שמאלו מתחת לראשי”, ובו אנו עובדים ומתקנים את צד (קו) שמאל שלנו, שהוא הרצון לקבל, הכלי הרוחני שלנו. מכאן גם שמם של הימים הללו – “עשרת ימי תשובה”, “ימי רצון”. “תשובה” מלשון לשוב לעצמנו. לשוב ולהתחבר לאני האמיתי שלנו, לרצונות האמיתיים שלנו, זו הזדמנות לברוא את עצמנו מחדש.
“יום הכיפורים” על שום מה?
העולם שבו אנו חיים – עולם הבלבול, הכאב, הרעב והסבל – הוא עולם אשליית החומר. כוח החיים מגיע אלינו מן העולם העליון, עולם האמת, העולם המטאפיסי של שפע וטוב. על כך אומרת התורה: “לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה’” (דברים, ח’, ג’). האר”י הקדוש מסביר את הפסוק הזה בכך שכל כוח החיים של האדם מגיע מן העולמות העליונים דרך צינורות רוחניים. כאשר אנו מתנהגים ברוחניות, בדרך של שמחה, אהבת חינם ואלטרואיזם, מגיע השפע אלינו ללא הגבלה. כאשר אנו מתנהגים בצורה לא ראויה צינורות אלו נסתמים.
האר”י מסביר שביום הכיפורים נוצר קשר ישיר בין העולם שלנו, ספירת מלכות, למקור השפע, שנקרא ספירת בינה, ולכן יום הכיפורים נקרא ברבים כי ביום זה, אחת בשנה, כל שלושת המימדים – עולם האשליה והחומר, צינורות השפע הרוחני ועולם האמת – מקור החיים (ספירת בינה) – מתחברים יחדיו.
מדוע “ועיניתם את נפשותיכם”?
חכמת הקבלה מלמדת אותנו כי לנשמה חמישה רבדים: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. התחתונה שבהם היא ה”נפש”, האחראית על הצרכים הבסיסיים של האדם כגון: אוכל, שינה, תשוקה והנאות אחרות של הגוף. כל רובד מתקשר ומסמל ספירה אחרת, כך לדוגמה “נפש” היא כנגד ספירת מלכות – עולם החומר, “רוח” כנגד זעיר אנפין – צינורות השפע ו”נשמה” כנגד בינה – עולם האמת, מקור החיים והשפע.
עפ”י ההלכה היהודית, יש חמש הגבלות (עינויים) ביום כיפור: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה (סיכת הגוף בשמן ומשחות), נעילת הסנדל (נעילת נעל עור) ותשמיש המיטה (קיום יחסי אישות). ביום הכיפורים אנו רוצים להגיע לספירת בינה, מדרגת עולם האמת שכולו רוחניות, לשם כך אנו צריכים להשבית את הנפש – מדרגת הגוף, שכן מסגרת זו של צרכי הגוף מגבילה אותנו מלקבל את השפע ישירות מהמקור, מספירת בינה. המילה עינויים המתייחסת לחמשת ההגבלות של יום כיפור באה מלשון “עני”. אנו מקרקעים את החלק של התודעה שלנו שנקרא “גוף” באמצעות אותן הגבלות, לא במטרה לסבול אלא כדי ליהנות מהחיבור לספירת בינה שהוא עולם האמת, עולם של שפע ללא גבול.
כאשר אנחנו מתנתקים מעולם החומר, ביום הכיפורים, אומר האר”י, אנו יכולים לקבל שפע של חיים, פרנסה וכל מילוי אחר ישירות מן העולם העליון ללא גבול וללא מתווכים. לכן, יום הכיפורים נחשב כיום שמח במיוחד.
תפילות
בניגוד לשאר ימות השנה שבהם נהוג להתפלל שלוש תפילות (חוץ משבתות וחגים שבהם ארבע תפילות), הרי שביום כיפור מתפללים חמש תפילות. תפקידן של התפילות, אינו לשכנע את הבורא לשנות את דעתו עלינו, כי אם לשנות את עצמנו ולהתעלות לעולם האמת, “עץ החיים”. חמש התפילות מעלות אותנו, צעד אחר צעד, אל השיא של יום כיפור – תפילת נעילה. כל תפילה מעלה אותנו שלב בעץ הספירות: ערבית – ספירת מלכות; שחרית – ספירת זעיר אנפין; מוסף – ספירת בינה; מנחה – ספירת חכמה; ונעילה – ספירת כתר. האר”י הקדוש מלמד אותנו שתפילות אלו הן אמצעי לשאוב שפע לכל השנה ממקור השפע ללא תיווך והפרעה ועל כך ראוי להתכוון בזמן התפילה.
“כל נדרי”
מה מיוחד כל כך בתפילה זו שהמונים נוהרים לבתי הכנסיות לשמוע אותה? ומדוע עלינו לשוב ולבטל את נדרינו ביום הכיפורים על אף שמנהג הוא לקיים התרת נדרים בערב ראש השנה?
עם הבריאה והצמצום, שהביא אותנו לעולם הזה בו החושך והאור משמשים בערבוביה, נוצר חוק הפעולה והתגובה. חוק זה הוא “נדר קוסמי”, כלומר, כל פעולה בה פגענו בזולת או בסביבה בשנים קודמות, גורמת תגובה שתפגע בנו בשנה הקרובה. אומר ספר הזוהר “אותם שיש עליהם גזר דין, בנדר ושבועה. התקינו לומר משום זה, כל נדרי ואסרי…כולהון יהון שביתין ושביקין, לא שרירין ולא קיימים” (זוהר הסולם, פנחס, סעיף תת”ט) כלומר בערב יום הכיפורים, רגע לפני שאנחנו מתחילים להתחבר לספירת בינה, אנחנו אומרים את “כל נדרי”, לאחר שהוצאנו את כל ספרי התורה שבבית הכנסת, כדי לאפשר לנו לעלות לעולמות עליונים ולבטל כל כוח שלילי שעומד לפגוע בנו כתוצאה ממעשינו אנו בעבר. רק בערב יום כיפור יש לנו את הכוח לבטל את הנדר של היקום – “חוק הפעולה והתגובה”.
וידוי
תפילה נוספת שנודעת לה חשיבות יתרה ביום כיפור היא הוידוי. עפ”י המסורת, ביום כיפור מנסה האדם לשנות את השקפת הבורא ע”י בקשת מחילה, שבא לידי ביטוי באופן המובהק ביותר ב”וידוי” (“אשמנו, בגדנו, גזלנו….”). ואולם, השקפת עולם זו ילדותית מעט, שכן אין זה יתכן שאדם שביצע מעשה רע יכנס לבית המשפט, יבקש מחילה ויצפה שהשופט ייענה לו.
חכמת הקבלה מלמדת כי עפ”י חוקי החיים, כל הסבל בעולם נובע מהרצון האנוכי לקבל לעצמנו בלבד. על כן, ועל מנת לשנות את תולדות פעולותינו השליליות, עלינו לשוב לעצמנו אל הנשמה הטהורה שבפנים ולהתנתק מן הכאב ועיוורון שגרמו לנו להזיק לעצמנו ולזולתנו. המילה וידוי משמעותה “ודאות”, כלומר, כאשר נוודא לעצמנו שההתנהגות האנוכית שלנו לא תחזור על עצמה לעולם ובמקומה יהיו בנו חמלה, התחשבות ואהבה, יתבטלו תוצאות מעשינו השליליים בעתיד. יום כיפור נותן לנו הזדמנות להתחיל מחדש ללא המעמסה של טעויות העבר.
ללימוד עמוק יותר בזוהר ובכתבי האריז”ל על יום הכיפורים ניתן להכנס ל:
האוניברסיטה של חיים קבלה על יום הכיפורים
ללימוד אודות חגים אחרים ניתן להיכנס לקישור של אותו החג:
ראש השנה | עשרת ימי תשובה | יום הכפורים | סוכות | הושענא רבה | שמחת תורה
פסח | שביעי של פסח | ספירת העומר | יום העצמאות | שבועות
ימי בין המצרים | תשעה באב | ט״ו באב – חג האהבה
לשמיעת שיעורים מעמיקים יותר על שאר חגי ישראל כנסו לאוניברסיטה של חיים קבלה