ספר ויקרא עוסקים בקורבנות. ואם כך, תמוה הוא מדוע עלינו לקרוא בהם פעם אחר פעם בכל שנה ושנה, שכן תוכנם נוגע אך ורק לכוהנים ששירתו בקודש. אלא שסוד גדול טמון במהות הבסיסית של אותם קורבנות.

הזוהר מסביר כי בני אדם מתאמצים שכן הם רוצים לקבל תגמול כלשהו, להרגיש שפע, תענוג, ברכה, מזל, שמחה ו/או סיפוק, ועל מנת שנוכל למשוך את כל הדברים הללו מן המקור שלהם, עלינו להתחבר לספירות העליונות, לעולמות העליונים, ולקרב אותם זה לזה. כיצד? באמצעות פעולות של שווי צורה להן. כלומר עלינו להתחבר לרגשות, כוונות ומודעות של שמחה, אהבה, נתינה, רחמים, חמלה וכיוב’, ואין די בפעולה עצמה אלא עלינו לצרף כוונה מתאימה, שאז מתעורר עלינו השפע מלמעלה.

קורבן זה גם אותיות קְרב, ללמדנו שעלינו להלחם ולנהל קרב על הדברים החשובים באמת, שכאשר אנו פועלים למען הזולת ממקום של ידיעה ורצון לקרב את הספירות זו לזו ולחבר את החיים הגשמיים עם העולמות הרוחניים של השפע, אז השפע יגיע. ודוק: האר”י מסביר כי השכר הראשוני הוא כבר בניהול הקרב על מי שאנחנו, על המהות שלנו. אם נעשה דברים מתוך שמחה ובמטרה להביא את האור לחיינו אזי הצלחתנו בטוחה, שכבר נאמר: “כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה’ אלוהיך בידך”. לא כתוב נלחמת אלא רק תצא למלחמה, וכבר אז “נתנו ה’ בידך”. זו המהות של “קרבן” – קירוב הספירות זו לזו במטרה להיות אחד שלם – העולמות העליונים והגשמיים כאחד.

זה הסוד של ספר ויקרא, הכולל את כל האפשרויות של חיבורים וכוונות המתלווים למעשים.

 

לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשות ספר ויקרא ושל פרשות אחרות היכנסו לאוניברסיטה של חיים קבלה

 

ללימוד הזוהר השבועי באתר חיים קבלה ביוטיוב

לשמיעת השיעורים על ספר ויקרא בזוהר משנים קודמות

 

פרשת ויקרא

פרשת צו

פרשת שמיני

פרשת תזריע

פרשת מצורע

פרשת אחרי מות

פרשת קדושים

פרשת אמור

פרשת בהר

פרשת בחוקותי