על פי ספר הזוהר ויתר כתבי המקובלים, האירוע של מכת בכורות ויציאת מצרים בליל ט”ו בניסן הותיר רושם גדול על היקום שלנו. ולכן, כל שנה, הכוחות, שאפשרו את יציאת בני ישראל מעבדות לחירות, מתגלים מחדש. לחג הפסח ולמנהגיו יש סיבה אחת והיא – איך אנחנו יכולים לרתום את הכוחות העצומים שמתגלים ביקום בכל שנה בפסח – ט”ו בניסן, כך שנוכל לחוות בעצמנו יציאה מעבדות לחירות בתחומי החיים השונים. ומכאן גם שם החג – “חג החירות”, אך כידוע, שמו העיקרי הוא: חג הפסח, משום היכולת לפסוח, לדלג ולצאת מהקופסה, הגלות, השעבוד לכל מה שהוא ישן וחסר תועלת לחיים מלאים חיוניות וצמיחה.
פסח עפ”י המסורת
חג הפסח נחוג מיום ט”ו בניסן במשך שבעה ימים, והוא נזכר בתורה כאחד משלושת הרגלים.
לימוד לפסח בקיצור:
לימוד לפסח בהרחבה:
חלק א’ – משמעות הפסח, כוונות, הכנות וביעור חמץ
חלק ב’ – כוונות ההגדה וצורת עריכת סדר הפסח
שם החג הוא זכר לכך שפסח הקב”ה על בתיהם של בני ישראל במכת בכורות, ואולם לחג הפסח שמות נוספים: חג החירות, חג האביב, וחג המצות.
אור ל- י”ד בניסן, בערב הקודם לחג, נהוג לקיים בדיקת חמץ על מנת לוודא שאין בבית חמץ (אחד או יותר מחמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון). את החמץ מחפשים לאורו של נר.
בבוקר יום י”ד בניסן מקיימים את מצוות ביעור חמץ, שלאחריה יאמר המבער כי כל חמץ שנותר הרי הוא מבוטל ויהיה כעפר הארץ.
בערב הפסח נהוג לקיים את “ליל הסדר” המשופע במצוות ומנהגים. המצווה העיקרית היא לספר ביציאת מצרים באמצעות קריאה בהגדה של פסח, שנאמר “והגדת לבנך”. כמו כן, מצווה לאכול מצה ומרור ולשתות ארבע כוסות יין, ואף נוהגים לאכול ביצה, כרפס וחרוסת. מנהג נוסף שמקיימים הוא “האפיקומן”.
פסח על פי הקבלה
חכמת הקבלה מלמדת אותנו שכל חג הוא שער במימד הזמן שנפתח בזמן מסוים בשנה ומשפיע עלינו כוחות רוחניים שאינם זמינים בשאר ימות החול. ומכאן, שכל חג פותח שער להארות רוחניות שונות.
גלות מצרים, שהיא בעצם סיפור המסגרת של החג, מסמלת אצל המקובלים את הגלות של הנשמה בתוך הגוף ויצריו. המילה “מצרים” מסמלת את המקום הצר והמוגבל בתוכו אנחנו שרויים, וכל הלחץ, הסבל והשעבוד שאנו חווים בתחומי החיים השונים הם רק ביטוי של השעבוד שלנו לגוף ולמגבלותיו, לאגו, ליצרים, לפחדים ולכל שאר המצבים בהם אנחנו מרגישים כבולים ולחוצים.
העבדות במצרים העתיקה לפני כ- 3,400 שנה הסתיימה עם מכת הבכורות ויציאת מצרים. על פי ספר הזוהר ויתר כתבי המקובלים, האירוע ההיסטורי הותיר רושם גדול על היקום שלנו, כך שבכל שנה, הכוחות שאפשרו את יציאת בני ישראל מעבדות לחירות מתגלים מחדש. לחג הפסח ולמנהגיו יש סיבה אחת והיא – איך אנחנו יכולים לרתום את הכוחות העצומים שמתגלים ביקום בכל שנה ב-ט”ו בניסן, כך שנוכל לחוות בעצמנו יציאה מעבדות לחירות בתחומי החיים השונים. ומכאן גם שם החג – “חג החירות”, אך כידוע שמו העיקרי הוא חג הפסח. ואם כך, מהו מקור השם?
“פסח” על שום מה?
האר”י הקדוש מלמד שהכוח הרוחני שמתגלה ביקום בחג הפסח יכול לעזור לנו לצאת מעבדות לחירות. השם פסח יש לקראו כ- פֶּה סַח. “סח” בגימטריה – 68, שזה גם “חיים”, רומז על כך שבקריאת ההגדה (באמצעות הפה) אנחנו צריכים לכוון למשוך את כוח החיים על מנת להיות מסוגלים לפרוץ מעבדות לחירות. זוהי המשמעות לכך שאדם חייב לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כי בליל הסדר צריך כל אחד לצאת ממצרים שלו, קרי: להיפרד מהאגו שלו ולהתחבר לאור ולתכונות של הבורא. שזוהי החירות האמיתית.
בדיקת חמץ
ספר הזוהר מלמדנו שהחמץ מייצג את היצר הרע, הגאווה והאנוכיות. הקמח סופח את המים לתוכו, בולע וסופג (סמל לרצונות האנוכיים שלנו) ואחר כך הוא תופח ותופח כמו האגו הרע שגורם לנו להתנפח ולהתנשא מעל זולתנו.
התכונות הללו שמסמל אותן החמץ, הן בעצם בית האסורים שבתוכו אנו כלואים, חסרי יכולת להיפתח לאנשים, לאהבה, לרעיונות, להתחדשות וצמיחה. החירות האמיתית מוגדרת כיכולת לאתר ולזהות את החמץ שבתוכנו ולהיפטר ממנו, וזו המשמעות של ניקיון הבית והכלים – פעולה גשמית עם כוונה רוחנית שתוצאתה רוחנית לחלוטין, ניקיון פנימי המאפשר העצמה ויציאה מעבדות לחירות.
משמעות זו באה לידי ביטוי גם בבדיקת החמץ בליל י”ד בניסן (הלילה שלפני הפסח). בדיקה זו משלימה את תהליך הזיהוי, הבידוד וההרחקה של עצמנו מן החמץ הפנימי. לכן, חיפוש החמץ נעשה לאור הנר ולא לאור חשמל. הנר משמש תמיד כחיבור למהות רוחנית שהיא מעבר לחושים ולהיגיון (דוגמת נר למדיטציה, נר נשמה, נר שבת ונר של חג). אשר למנהג לפיו מפזרים בבית קודם הבדיקה עשר פיסות לחם עטופות, מדובר במנהג שטבע האר”י ואותן פיסות החמץ מסמלות את עשר המדרגות השונות של חמץ בכל אחד מאיתנו כנגד עשר הספירות של עץ החיים.
ביעור חמץ
שריפת החמץ נעשית בבוקר שלמחרת בדיקת החמץ, ובמהלכה עלינו לכוון לשרוף ולכלות את החמץ שבתוכנו לאחר שזיהינו ובודדנו אותו.
המצה
המצה היא לחם שלא נתנו לו לתפוח. הזוהר מסביר שתהליך הכנת המצה והכוונה שמאחוריו הופכים את המצה לתרופה נגד יצר הרע. אכילת המצה בזמן הפסח ובעיקר בליל הסדר אמורה לתת לנו את הכח (בתנאי שנתכוון לכך) לצמצם את הרגשות השליליים שלנו ובכך להתחבר לחירות.
ליל הסדר וההגדה של פסח
קערת הפסח היא מתקן שמחבר את שולחן הסדר לעשר הספירות של עץ החיים (ללא הבנת הספירות של עץ החיים קשה להבין את הסימבוליות של מרכיבי הקערה).
שלוש המצות ממוקמות מתחת לקערה והן מסמלות את הכח החבוי של ג’ הספירות הראשונות – חכמה ובינה, דעת – ולכן הן מכוסות רוב זמן אמירת ההגדה.
כוונת המצות – כל מצה מסמלת את האות ה’, אבל בצורה אחרת (את המצה האמצעית, קו שמאל, שוברים לאפיקומן, כי את השמאל, שמסמל את הרצון לקבל האנוכי, אותו צריך לשבור.
על הקערה ששה מאכלים המסודרים במבנה של מגן דוד כנגד הספירות הבאות בעץ החיים:
חסד – זרוע (צד ימין למעלה), כנגד היד החזקה, מסמלת את קו הימין – נתינה.
גבורה (או דין) – ביצה קשה (צד שמאל למעלה), המסמלת את הרצון והעקשנות, מסמלת את קו השמאל – לקיחה וקבלה.
תפארת – מרור (באמצע), מסמל את כח המלחמה שהוא המוות, וכאשר לועסים אותו ומתגברים עליו נוצר בתוכנו איזון (לכן מוסיפים לו חרוסת, שתעזור לנו בתהליך – ראה להלן), כנגד קו האמצע – כח האיזון.
נצח – חרוסת (צד ימין למטה), מבטאת את כח החיים שבאהבה ובנתינה, ומיתוק הדינים
מתכון לפי האר”י (שער הכוונות ב’, עמ’ קע”ב):
ג’ ראשונות – תבלינים
• קינמון, זנגביל ושבולת נרד (“סנבול”, על פי הרמב”ם ורוב הפוסקים – Nardostachys jatamansi, נמצא במעבדות צמחי מרפא או בחנויות לתבלינים אקזוטיים, לפי דעות אחרות – אזוביון (לבנדר)).
ז’ תחתונות – פירות
• ענבים (צימוקים, יין), תאנים, תמרים, תפוחים, אגסים, אגוזי לוז, רימונים.
הוד – כרפס (צד שמאל למטה), הוא כח הדינים והסבל, נטבל במי מלח המסמלים את כוח החסד שמאזן את הדינים.
יסוד – חזרת (חסה) (באמצע למטה) – כח האיזון.
מלכות – הקערה
חמישה עשר השלבים של הסדר אמורים להביא אותנו בהדרגה להתקשרות לכח החירות המופיע עם אכילת האפיקומן וסיום הסדר. וכפי שהוסבר על מזל טלה, מכיוון שחודש ניסן הוא ראש לחודשים, וכשם שבחודש תשרי (ראש השנה) נקבעים החיים והפרנסה, כך בניסן, עפ”י מקובלים, נקבעות המלחמות לכל השנה כולה. וכשם שבתפילת נעילה של יום הכיפורים נחתם גורלנו לשנה שתבוא, כך בסיומו של ליל הסדר, לפני חצות הלילה, נחתם גורלו של העולם כולו לשנה הבאה. מי ילחם במי – אומות, חֶברות, אנשים פרטיים, והחשוב מכולם – המלחמות הפרטיות של כל אחד מאיתנו. לכן, נקרא הטקס “ליל הסדר” הלילה שבו אנחנו יכולים להכניס סדר לחיינו ולעולם כולו במקום מלחמות וכאוס.
הגדה של פסח על פי כוונות בסיסיות מכתבי האר״י להורדה
ללימוד מעמיק יותר על פסח אפשר להכנס לדף הלימוד באוניברסיטה של חיים קבלה
ללימוד אודות החג הקרב ובא ניתן להיכנס לקישור של אותו החג:
ראש השנה | עשרת ימי תשובה | יום הכפורים | סוכות | הושענא רבה | שמחת תורה
פסח | שביעי של פסח | ספירת העומר | יום העצמאות | שבועות
ימי בין המצרים | תשעה באב | ט״ו באב – חג האהבה
ללימוד מעמיק יותר על חגי ישראל כנסו לאוניברסיטה של חיים קבלה