בשבועיים האחרונים דיברנו על כך שאנו נמצאים עכשיו בעיצומה של תקופת השובבים (ראשי התיבות של ששת הפרשות שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים), שבה נפתחים השמים ומאפשרים לנו להגיע, כל אחד, ליציאת המצרים האישית שלו ולחירות אמיתית.
פרשת בא נפתחת במילים “ויאמר ה’ אל משה בא אל פרעה”. מקשים המקובלים, מדוע נאמר “בא”, צריך היה לומר “לך אל פרעה”? וכאן פותח הזוהר ומסביר, ש”…כמו שיש משטינים בעולם למטה כן נמצאים משטינים בעולם למעלה העומדים להשטין על בני אדם”. השרש “שטן” משמש כאן כפועל שמשמעו להפריע, להשטין. כלומר, כשם שיש הפרעות, מכשולים ועיכובים בחיינו בעולם הגשמי (שהשטן נקרה בדרכנו) כך גם בעולם הרוחני.
אלא, שלעיתים אנו מרגישים שיש מי ששומר עלינו ושבזכותו הצלחנו להתגבר על אותו מכשול. מעין התערבות קוסמית, או נס. ומסביר הזוהר, כי אכן קיימים סוגים של מלאכים – שומרים ומגנים, ומאידך מלאכי חבלה, וכל אדם צובר לעצמו מלאכים שכאלה, בדרך של חוק הפעולה והתגובה, ואם נרצה בדרך של חוק שימור האנרגיה.
אם פעל אדם בצורה חיובית של נתינה, אהבה והשפעה אזי כל פעולה שכזו בוראת מלאך שומר בעולמות העליונים. אך אם לא נפעל כך ניצור לעצמנו מלאכי חבלה, שתפקידם לחבל ולעכב אותנו בדרך החיים שלנו.
עם זאת, ניתנו לנו שלוש הזדמנויות עיקריות בשנה “לעשות פסח” ולנקות את אותם מלאכי חבלה מחיינו – בראש השנה, בתקופת השובבים ובפסח – ואם בחרנו שלא להילחם בשדים שלנו, אזי נידונו להישאר עימם ולהיות להם לעבדים. בתקופות הללו ישנם כוחות מיוחדים שתפקידם לעזור לכל אחד מאתנו לצאת את יציאת המצרים הפרטית שלו, לצאת מן המקום הצר והמגביל שבו הוא תקוע, של האמונות התפלות, הרגשות והדעות הקדומות שלו לגבי עצמו. ולכן, דווקא עכשיו, אומר הקב”ה למשה “בא אל פרעה”. בא ללא מורא ופחד ותתמודד עם כל השדים שלך. ואם תחליט לעשות זאת בלב שלם, אזי “הבא להיטהר מסייעים בידו” – ומי הם אותם מסייעים? המלאכים השומרים, שאמר כבר ר’ עקיבא “יגעת ומצאת תאמין”. על פניו, צריך היה לומר “יגעת וקנית”. ומלמדים, ש”מציאה” באה בהיסח הדעת. לכן, מסביר הרב אשלג, אנחנו צריכים להשקיע ביגיעה, להחליט שאנו מתמודדים, שאנו מנסים, כי ברוב המקרים אנו מלכתחילה מתייאשים ולא מנסים לגעת שוב באותם מקומות שכבר נכווינו בהם בעבר. ולפיכך, “בא אל פרעה”, תאמין שאתה יכול להתמודד עם כל הפחדים שלך, ולאחר מכן הפתרון כבר יבוא.
ענין נוסף בהקשר זה הוא שפרשת “בא” נופלת במזל דלי, מזל עוצמתי מאוד, שהמקובלים מסבירים כי הוא מזלם של ישראל. מזל דלי הוא מלשון “לדלות”, הדלי שואב את הידע והעוצמה כדי להפוך את המזל ולשנות אותו. בכל הקשור למזלות ולחודשים, מסבירים המקובלים שקיימים שנים עשר צירופים אפשריים לשם השם – יהו”ה. כל צירוף מתאים לחודש אחר והצירוף של מזל דלי הוא היו”ה, שהוא גם ראשית תיבות של הפסוק “המר ימירנו והיה הוא”. זה פסוק ללא הכרעה, ללמדנו על כי לנו הבחירה להמיר כל דבר למה שנרצה, אבל ראשית לכל אנו צריכים להאמין שאנו יכולים להיפטר מה”פרעה” שלנו. להאמין שיש לנו כוח לעשות זאת ושמגיע לנו טוב יותר. וכשאנחנו מצליחים לשבור בתוכנו מסכי ברזל ומחסומים, ולחסל דעות קדומות לגבי עצמנו, אז אנו מקבלים תחושות של סיפוק ועוצמה וזה הכוח של פרשת בא.
ענין נוסף בפרשה נמצא בפרק י”ב פסוק א’: “החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה”. נאמר פעמיים לכם במובן שלכם, שלכם נתונה השליטה. מסביר רש”י, “הראה הוא לבניו בחידושיו ואמר לו שהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש…”. כלומר, משה מקבל כאן את הידע הקשור בלוח השנה העברי, את הסוד של קידוש החודש, המונה שלושה שלבים: שבת שלפני המולד מברכים את החודש. לאחר מכן חוגגים ראש חודש ביום של המולד ושבוע לאחר מכן מברכים ברכת לבנה. את הידע הזה מקבל משה לפני פסח. לאחר מכן מספרת התורה, כי לאחר הראשון לחודש יש לספור עשרה ימים, אז ייקח כל בית אב שה אשר עליו ישמרו עד ליום הארבע עשרה, שבו יש לשחטו בצהרי היום. כל זה נאמר לפני השבת של ראש חודש ניסן. לאחר שישחטו אותו יצבעו בדמו את משקופיהם של הבתים שבהם נאכל השה, ומצות על מרורים יאכלוהו. כלומר, יותר משבועיים קודם הפסח נאמר כבר לבני ישראל כי עליהם לאכול את הקרבן ביחד עם המצות (וזאת בניגוד למה שידוע לנו כי המצות נאכלות על שום שבצקם של בני ישראל לא הספיק לתפוח).
המקובלים מלמדים אותנו, כי הלחם הוא סמל האנוכיות והגאווה, והדרך להמיר אותו למשהו שאין בו נזק, הוא בעצם לעשות ממנו מצות. להשתמש בקמח אך מבלי לתת לו לתפוח. המצה, כך המקובלים, היא התרופה כנגד הגאווה והאנוכיות שבעוכרנו, ושמהווים כיסוי לפחדים ולכעסים שלנו.
כשאומרים “עושים פסח”, הניקיון האמיתי נמצא בפנים. אם לא נפנה את “האשפה” שבתוכנו הדבר יהרוס את הגוף שלנו. לאט לאט הרגשות השליליים שלנו נערמים בתוכנו ומשפיעים על הגוף הגשמי. וכעת זה הזמן לחדש את עצמנו ולנקות את הגוף שלנו. זה הזמן של “בא אל פרעה”. עכשיו יש לנו סיוע מלמעלה לנקות את כל הרע שבתוכנו.
תשפ”ב
תשפ”א
תש”פ