פרשת בהר עוסקת בשני נושאים – שנת השמיטה, המתרחשת בכל שנה שביעית, ובה חייב האדם לחדול מעיבוד השדה, זריעתו וקצירתו, ושנת היובל, המתרחשת בשנה ה- 50 שלאחר שבע שמיטות ובה, בנוסף לכללי השמיטה, התורה מציינת כי יחזור כל איש אל אחוזתו ואל משפחתו.
הפרשה נפתחת במילים “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר” ולאחר מכן מפרטת אודות המצוות הללו, והיא המקור לשאלה הידועה “מה עניין שמיטה להר סיני?”. מעבר לכך קיימת גם בעיה אובייקטיבית ומעשית שהמצוות הללו יוצרות, שכן אם לא מעבדים את השדה אין מה לאכול. על כך עונה התורה “… וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית; וְעָשָׂת, אֶת-הַתְּבוּאָה, לִשְׁלֹשׁ, הַשָּׁנִים”. כלומר, התורה מצפה מאיתנו לאמונה וודאות מוחלטת, לפיה אין לחסוך ולאגור בכל השנים אלא לחכות לשנה השישית אשר תבטיח את שלוש השנים שיבואו.
הזוהר מלמדנו כי שמיטה היא מלשון ש.מ.ט כלומר לשמוט, לשחרר ולוותר. עלינו ללמוד ולהבין שאם התחברנו לדבר מסוים, לגוף שלנו, לבית, לחפצים ליחסים וכו’, אין זה אומר שרכשנו בדבר בעלות, ולכן עלינו ללמוד לדעת להתנתק מהם.
עפ”י הקבלה, כל דבר ביקום התחיל מאור הבורא, שהוא אינסוף של נתינה ואהבה. מאחר שהאור נותן בצורה אינסופית חייב היה להיות מי שיקבל בצורה דומה, וכך נברא “הכלי” – אינסוף של נשמות הרוצות לקבל – אנחנו. מהותו של אור הבורא מילאה אותנו וכך הפכנו גם אנחנו לבוראים. לפיכך, לא יכולנו להחזיק ולשמור את האור ויצרנו את הצמצום, וכתוצאה מכך נברא העולם שלנו שבו תפקידנו הוא להיות בוראים ולגלות את אור הבורא.
אור הבורא במצבו הגולמי, הפאסיבי, נקרא “אור דחכמה“. על מנת לגלות אותו אנו זקוקים ל”אור דחסדים” – אור המתגלה כאשר אנו מתנגדים לדחפים, ובין השאר, לאלה הרוצים לאחוז ולהכריז “זה שלנו”, וזאת מתוך הבנה שכשקיבלנו דבר כזה או אחר הוא נועד לתכלית יחידה – על מנת שניעזר בו כדי להשפיע ולתת לאחרים. ברגע ששחררנו את האחיזה שלנו ושמטנו את הדחף, התגברנו על הפחד מלאבד את אותו דבר, וזאת מתוך אמונה וידיעה שהוא לא היה שלנו בכדי שהוא יאבד לנו, אז יצרנו אור דחסדים. בעזרת האמונה הזו אנו הופכים למנהיגים בחיינו להבדיל ממונהגים. אנו לומדים לשחרר על מנת לייצר טוב ולהביא אותו אל חיינו, להתחבר אל הכוח של חיי נצח והר סיני, וזה עניין שמיטה להר סיני.
מכאן גם פרשת “בהר” נופלת תמיד באמצע ספירת העומר, שבה אנו סופרים שבעה שבועות שסופם הוא חג השבועות, מעמד הר סיני והחיבור שלנו לחיי נצח.
ללימוד של פרשת השבוע הנוכחית הכנס/י לדף הבית.
לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות היכנס/י לאוניברסיטה של חיים קבלה