פרשת במדבר, הפותחת את ספר במדבר, הינה משעממת למדי, שכן היא בעיקר מפרטת כל מיני נתונים סטטיסטיים יבשים הקשורים בעם ישראל. הפרשה נפתחת במילים: “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה… שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם…”. ואולם, מדוע צריך בורא עולם שמשה יספור ויפקוד את עם ישראל עבורו? יתרה מזאת, אם הבורא הוא אינסופי, מה זה באמת משנה עבורו כמה מונים בני ישראל?
הזוהר על פרשת במדבר מסביר, בין היתר, כי “… בשעה שברא את האדם עשה אותו בצורת עליונים ותחתונים והיה כלול מכולם”. כלומר, האדם הראשון כלל את כל הבריאה בשלמות לפני החטא.החטא גרם לאדם שיתפרק לאלפי אלפים של רסיסים שהם למעשה אנחנו. למעשה, כולנו חלק ממנו. אם כולנו חלקים של שלם אחד, מה הטעם בהנצחת החלוקה לשבטים? למה לא הנהיג משה רבינו אינטגרציה בין השבטים מיד עם יציאת מצרים? הסוד הטמון כאן מלמד שכל חברה וקהילה אנושית חייבת להיות בנויה מפרטים, מחלקים ומקהילות השונים זה מזה, שרק אוסף של חלקים שונים ירכיב שלם אחד.
אנחנו חייבים לחיות בקהילה כי איננו יכולים לספק את צרכינו לבדנו, אותה קהילה חייבת להיות מגוונת כך שלכל פרט יש תפקיד וכישרון שונה מחברו. לכן, מלמד הזוהר, נברא העולם כך שאנו שונים זה מזה על מנת שנזדקק זה לזה, וכך, מאינטרס נלמד לחיות באחדות ואז נחזור להיות אחד.
הבעיה היא שאנשים מבלבלים אחדות עם אחידות. לרוב, הרצון שלנו הוא שכולם יהיו כמונו. שכולם יחזיקו באמונות שלנו ויחשבו את המחשבות שלנו. וכאן החידוש. אנחנו שונים זה מזה כי כך נבראנו וזה הדבר שנכון וטוב לנו, לאנושות, כחברה וכקהילה. ככל שרבות העיניים, מגוונות הדעות. הרב אשלג מסביר, כי כדי שתתקיים החכמה צריכה להיות חברה, והחכמה נולדת מתוך הויכוח והדיון. פשרה וויתור הם ערובה לכעס ולחנק, ובחברה שאין בה ויכוח, ואנשים מפחדים להגיד את שהם חושבים ולעמוד על שלהם, החכמה תיבול. עלינו להבין שמתן ביטוי מלא לדעותינו ולדעות של אחרים, מתוך הקשבה, פרגון וחמלה, היא המפתח לקיומנו.
פרשת במדבר נקראת תמיד לפני חג שבועות, אשר עפ”י הזוהר, הוא היום הגדול ביותר בהיסטוריה של המין האנושי, שכן אז, ממצב של פירוד, הגענו למצב שבו “וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר” (שמות י”ט, ב’) כאיש אחד, וזה מה שהביא, לפי המקובלים, להתגלות ולמעמד הר סיני. ברגע שהבנו, כי המטרה היא להגיע לאחדות מושלמת מבלי לאבד את האינדיבידואליזם של כל אחד ואחד מאיתנו, היינו מוכנים למעמד הר סיני, ומאז ועד היום אנו מייחלים לשובו של אותו מעמד.
ללימוד של פרשת השבוע הנוכחית הכנס/י לדף הבית.
לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות היכנס/י לאוניברסיטה של חיים קבלה