פרשת ויקהל חוזרת כמעט באותן מילים על הכתוב בפרשת תרומה – בניין המשכן, מדוע?
לפי הזוהר, פרשת ויקהל חוזרת על סיפור המשכן מכיוון שבתחילה, בפרשת תרומה, ניתן לכל אחד להשתתף בבניית המשכן “מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי” (שמות, כ”ה, א’), אבל לאחר חטא העגל שהיה מיוזמתו של הערב רב, אותם חרטומי מצרים והמכשפים שהצטרפו לעם ישראל בצאתם ממצרים, הצטווה משה להקים את המשכן רק על ידי בני ישראל “וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר … קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה…” (שמות ל”ה, ה’).
הלימוד עבורנו הוא שהאדם הוא יצור קהילתי ושאדם ללא קהילה נמצא במצב לא טבעי, ומכאן החשיבות של קהילה, ובמיוחד כזו המחוייבת לערכים נעלים. קהילה שיש בה אנשים המוכנים לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהלחם למען ערכים וחזון, סביבה כזאת תעזור לנו לגבש וודאות בכוחו של הטוב והישר.
הזוהר, על פרשת ויקהל, פותח בסיפור שאול המלך ומלחמתו בעמלק, ללמדנו על חשיבות המלחמה בעמלק והמצווה להרוס את כח העמלק שבתוכנו, הוא כוח הספק (עמלק בגימטריה שווה ספק – 240). כאשר יש לנו ספק בכך שהאור חזק מן החושך, ושתכלית הבריאה וכל פרט שבה היא להיטיב לנבראים “הכל לטובה”, אז נתמלא בפחד ובבלבול. רגשות אלו הם הסיבה לרוב הצרות אותן נחווה, לטעויות, החלטות שגויות ולמחלות. איך נוכל להגן על עצמנו ממודעות שלילית והרסנית?
“ויקהל” מלשון התקהלות והתכנסות, והיא האפשרות שלנו לבחור בקהילה, בחברים, שיחזקו את ידינו ושדרכם היא דרכנו – דבקות בחיובי ומלחמה בשלילי. ואולם, “ויקהל” גם מלשון הפרדה והרחקה ממי שנוסך בנו פחד, ספקות ובלבול. הזוהר על פרשת ויקהל מפרט ארוכות על כוונות התפילה וכוחה של השבת (שמוזכרת בתחילת פרשת ויקהל בתורה). השבת וקהילה רוחנית מהווים לאדם מקום של שלמות מעל לזמן ולמרחב. התפילה יום יום במניין וההתקהלות ללימוד, סעודה ותפילה בשבת נועדו לחבר אותנו זה לזה ובאותו הזמן, להפריד אותנו מנחשולי היום יום. כל אלו נועדו לחבר אותנו למודעות לעולמות עליונים, עולמות של אור וערכים מוחלטים של טוב, לעץ החיים. חיבור שכזה מייצר עבורנו נקודת התייחסות אמיתית וחזקה שממנה יותר קל להתמודד עם המכשולים הנקודתיים של לחץ, תקלות וחרדה, הרי “הכל לטובה”. ידוע לכל חוקר טבע האדם שמודעות חיובית היא הכרחית לתפקוד מוצלח של האדם בתחומי העבודה, המשפחה והבריאות.
אופנת האימון (קואצ’ינג) פושטת בציבור כתנאי חשוב להצלחה בכל משימה כי קשה לאדם להתקדם לבדו. הרב אשלג מלמד שהאימון החשוב ביותר הוא האימון שנותנת לנו הקהילה שלנו. קהילה רוחנית תומכת מסוגלת לספק לנו “חומר דלק” להמריא מעלה מעלה מעל למכשולים, וכל מי שחווה זאת יודע כיצד הרבה יותר קל לרדת במשקל, להצליח יותר טוב במכירות או בשיפור רוחני כאשר אנחנו מוקפים באנשים שדוחפים אותנו לכך.
לשמיעת לימוד פרשת השבוע הנוכחית לחץ/י כאן.
לשמיעת לימוד עמוק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות הכנס/י לאתר האוניברסיטה של חיים קבלה.