17/10/2018

פרשת וישלח

הפרשה עוסקת במצבים של איום קיומי מיידי. יעקב חוזר לארץ לאחר יותר מעשרים שנה ומיד הוא פוגש את עשו אחיו שבא להרגו ואת כל משפחתו. הסיפור שלאחריו הוא סיפור האונס של דינה בת יעקב על ידי שכם בן חמור וכיצד שמעון ולוי הורגים כל זכר בשכם לאחר שבני העיר מלו את עצמם כדי להתאחד עם משפחת יעקב. בזמן מנוסתו של יעקב משכם מפחד הנקמה, כורעת רחל ללדת את בנימין בדרך בית לחם ושם היא מתה ונקברת.

מסיפור המפגש בין יעקב ועשיו למדים חז”ל כיצד עלינו להתנהג כשאנו עומדים בפני צרה. עלינו להיות מוכנים לשלושה דברים: דורון (מתנות פיוס), תפילה ומלחמה. ואכן, יעקב בונה מערך פסיכולוגי שלם שנועד לרכך את חזרתו הביתה ולהפיס את דעתו של עשו.

דורון – יעקב שולח מתנות לעשו, בדמות עדרי צאן בקר וגמלים.

מלחמה – יעקב מחלק את מחנהו לשניים, שאם חלילה עשו יתקוף מחנה אחד ימלט המחנה האחר.

תפילה – תפילת יעקב היא מופת לכל תפילה. היא מפורטת ומנומקת, ממוקדת ומתחברת ישירות לצורך ולרצון.

בסיפור המפגש יש המשך ישיר למאבק התמידי בתוכנו, עליו דיברנו בפרשת תולדות, בין הגוף, (יצר הרע – עשיו) לבין הנשמה (יצר הטוב – יעקב). למדנו שבעולמנו הבכורה ניתנה לגוף, ולכן על הנשמה “לגנוב” את ההצגה בדרכי רמייה. ספר הזוהר מלמד שיעקב שולח לעשו מתנות ומשתחווה לפניו שבע פעמים בעת המפגש. בו זמנית, יעקב גם מאיים על עשו במרומז, כאשר הוא מוסר לו שאת כל עושרו עשה אצל לבן – המכשף הגדול והמרושע בעולם. בתפילתו יעקב נטען בכוחות  של וודאות ועוצמה. עשו מתבלבל, אם יעקב גבר על לבן הרי ביכולתו להרוג אותו ברגע. אם כן, מדוע הוא שולח לו מתנות? כאשר יעקב משתחווה שבע פעמים בפני עשו, עשו המבולבל מרגיש רווחה וגאווה ובאותו הרגע הוא מאבד את השליטה ואת שיקול הדעת, ומחבק את יעקב אחיו בכל ליבו (רש”י על פי המדרש של רשב”י) – “וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ”. כשבאים אל אדם ממקום של אור, אהבה, וויתור על האגו ובו זמנית ממקום של עוצמה, אפשר להערים על ההיגיון המצוי (עשיו – יצר הרע) שלנו ושל זולתנו, אז נשכחים כל החשבונות והשנאה ואפשר לראות ניסים ונפלאות.

 

2021 תשפ”ב

2020 תשפ”א

2019 תש”פ

2018 תשע”ט