פרשת חקת נפתחת בעניין “פרה אדומה”. הפרשה עוסקת לאחר מכן במשה שהיכה בסלע במקום לדבר אליו, בניסיון של בני ישראל לעבור בנחלת בני אֶדוֹם, ברשות ובהתנגדותם של בני אדום לכך. בהמשך מסופר על הסתלקותו של אהרון הכהן ולאחר מכן על כך שהעם שוב מתלוננים ובתגובה הם נענשים במכת נחשים, כשריפוי ההכשה נעשה בהתבוננות בנחש נחושת.
פרה אדומה מה היא? כאשר אדם מבקש להיטהר מטומאת מת, שהיא הטומאה הקשה ביותר, משתמשים באפר פרה אדומה. כיצד מכינים אפר פרה אדומה? הכהן הגדול שוחט פרה, שכולה אדומה, ושלא עלה עליה עול, ושורף אותה. הכהן המטהר היה מפזר מאפר הפרה על מי מעיין בכלי ומזה אותם על האדם הטמא וזה היה מטהר את הטמא.
הזוהר על הפרשה מבקש ללמדנו, כי לכל דבר משמעות רוחנית – על חושית – אלא שיש דברים שחמשת החושים שלנו לא מצליחים לקלוט ולהבין. הדבר דומה לתורת הכאוס במתמטיקה מודרנית, המהווה בסיס להסבר של תופעות רבות ביקום ולפיה, תהליכים רבים ביקום שנראים כאוטיים (לא מסודרים) לחלוטין יש בהם למעשה סדר מופתי שאין אנו יכולים להבין.
הזוהר מסביר כי ההבדל בין רשעים (ראשי תיבות רצון של עצמו) לאלה ההולכים בדרך האמת, בדרך עץ החיים, היא דבקות והתאחדות עם תדר הבורא, שמהותו נתינה ואינסוף של אור ואהבה. קרי, עלינו לאמץ לעצמנו תדר של זרימה אינסופית, כך שכל מה שאנו רוצים לקבל עבורינו יהיה זה בכוונה גם להשפיע ולחלק עם זולתנו. זאת להבדיל מאדם אנוכי שמאמץ לעצמו מהות של סוף, שהכל מסתיים בו, בצרכיו וברצונותיו. לכן, מסביר הזוהר, שרשעים נקראים בחייהם “מתים“, על שום שהתנתקו מדרך עץ החיים, מכוחו של הבורא.
המקובלים מסבירים כי התורה אינה ספר היסטוריה אלא “עץ חיים היא למחזיקים בה”, במובן זה שהיא מהווה חיבור לכוח רוחני, לכוח החיים. כל שבוע מספק לנו אתגר שונה במסגרת העבודה הפנימית הרוחנית, התיקון שלנו בדרך לשלימות. אותם אתגרים לא היו מופיעים בדרכנו אלמלא היינו יכולים לעמוד בהם, ולכן היכן שמופיעה המכה (האתגר) מופיעה גם התרופה וזאת, בדמות החכמה הצפונה בפרשת השבוע בתורה.
התיאורים בפרשה הם למעשה סמלים שתכליתם להדריך אותנו בשבוע הקרוב בדבקותנו בכוח עץ החיים.
הכח של קו שמאל, הכח שמקבל לעצמו בלבד, כח של מוות וסוף, בא לידי ביטוי במספר סמלים: במשפחת בעלי החיים זהו השור, בהבדל בין המינים הוא הנקבה ובגווני הצבעים הוא מופיע כאדום. כל אלה הם “פרה אדומה תמימה”, אשר “לא עליה עול”, כלומר לא חילקה דבר עם אף אחד אלא, כל כולה לעצמה בלבד.
התרופה, כאמור, נמצאת במקום בו נמצאת המכה, ולכן בעזרת הפרה האדומה נרפא את הטומאה ואת האטימות מפני הזרימה של כוח החיים. כיצד? נשרוף את הפרה ואת האפר שלה נשים במים (שהם סמל לכח הרוחני של קו ימין) ואותם נזה על הטמא ע”י הכהן – סמל לקו ימין.
בדומה, הנחש המוכר לנו מסיפור גן עדן, שהוא למעשה הצד שנוטע בנו כל הזמן את הספק, מהווה בפרשתנו את התרופה להכשתו – נחש הנחושת, אשר מבחינת המתכות מסמלת את כוח האיזון, קו אמצעי, וכך גם הצבע הירוק של הנחושת המחומצנת. אף סירובם של בני אֶדום (צבע אדום – קו שמאל) ליתן מעבר לבני ישראל בנחלתם ולחלוק עימם את שלהם, נועד לרמוז לנו על הגורם למחלה ולטומאה.
פרשת חוקת נקראת דרך קבע בחודש תמוז, במזל סרטן, אשר ידוע ברגישות גבוהה מאוד, ותכליתה של הפרשה ללמדנו לנתב את אותה רגישות לכיוון של נתינה לזולת ולא לעצמנו, שרק אז ניתן לרפא את את שורש הטומאה בעולם ולהתחבר לעץ החיים.
ללימוד של פרשת השבוע הנוכחית הכנס/י לדף הבית.
לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות היכנס/י לאוניברסיטה של חיים קבלה