דיברנו בשבועות הקודמים על כך שכעת אנו נמצאים בעיצומה של תקופת השובבים שמאפשרת ונותנת לנו הזדמנות להתחבר לעוצמות ייחודיות שמופיעות כרגע ביקום – לעוצמה של יציאת מצרים (החירות של כל אחד מאתנו מכבלי הגוף), קריעת ים סוף (הכוח שלנו לחולל ניסים) וכעת החיבור למדרגה הגבוהה ביותר – מעמד הר סיני.
שמה של הפרשה הוא על שם יתרו חותן משה, ומקשים המפרשים הכיצד זכה יתרו, שאינו יהודי ושהיה כהן גדול של עבודה זרה, שדווקא פרשה שבה מוזכר מעמד הר סיני תקרא על שמו?
הפרשה נפתחת מיד לאחר שבני ישראל חונים מול הר סיני, ומסופר כי יתרו לוקח את בתו, ציפורה, אשת משה, ואת ילדיה, והוא יוצא ממדיין לפגוש את משה במדבר, וכאשר הם נפגשים הוא אומר לו “אני חותנך יתרו”. ותמוה הדבר, האם משה לא מזהה את יתרו? ומסביר האר”י “אני חותנך יתרו” אלו ראשי תיבות “אחי”. כאן מחזיר אותנו הזוהר לספר בראשית, לסיפור שבו קין הורג את הבל אחיו, ומסביר כי הריב ביניהם נסב על אישה, על אחותם. שכאשר נאמר “ותולד את קין ואת אחיו את הבל”, מספר המדרש שכל “את” מלמד על תוספת שלא אחות שנולדה עימם. אלא, שעם הבל נולדו שתי תאומות וקין סבר כי בהיותו הבכור מגיעה לו עוד אישה.
האר”י מסביר שמאז אותו ריב עברו קין והבל גלגולים רבים כדי לתקן את עצמם, והעיקרי שבהם הוא שקין התגלגל ביתרו והבל במשה, וכי אותה אחות נשוא אותו ריב התגלגלה בציפורה. וכשיתרו בא אל משה ואומר “אני חותנך יתרו”, יש כאן רמז לכפרה של קין להבל, ועל החזרתה של אותה אחות להבל. המסר הוא ששנאת אחים, מחירה גבוה, וכאשר משה ויתרו מתקנים את הריב של האחים הראשונים בהיסטוריה, קין והבל, פנויה הדרך למתן תורה.
בהמשך מסופר, כי ברגע שיתרו מגיע הוא רואה שמשה עובד קשה בשופטו את העם והוא אומר לו “… לא טוב הדבר אשר אתה עושה כי תבול תבול… עתה שמע בקולי… ושמת להם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות… והקל מעליך ונשאו איתך”. כלומר, יתרו מלמד כאן את משה פיזור והאצלת סמכויות. אלא שיש כאן לימוד עמוק יותר, שכן כל אדם, צדיק ככל שיהיה, ברגע שניתנים לו כוח, עוצמה ושליטה, קשה לדעת את השפעתם עליו, ולכן צריך היה לבנות מערכת בקרה של שרי אלפים, מאות, חמישים ושרי עשרות שיאפשרו תהליך נכון של צמיחה רוחנית, אשר הוביל לאחדות מוחלטת בעם ואפשר, למעשה, את מעמד הר סיני.
יתרו מגלה את הסוד של “עשה לך רב וקנה לך חבר”. אדם יודע כי חיבור לשליליות, לפחד, לביקורתיות, לכעס, לגאווה וכו’ פירושו מוות, אך עדיין הוא נאחז בהם, שכן הפיתוי גדול מאוד. ואולם, רק אם יש לנו חברים נאמנים שדוחפים ודואגים להתקדמות הרוחנית שלנו מתוך אהבה ואמונה בנו, רק אז נוכל להגיע לחיי נצח. זו תכליתה של החברה בינה לבין עצמה ובינה לבין רעותיה. זה הרעיון של מעמד הר סיני – חיי נצח לכולם.
על מנת להשיג חיי נצח עלינו לעמוד בשלושה תנאים:
- אנו צריכים להיות חלק מקהילה תומכת ואוהדת שמטרתה לעזור לנו ולקדם אותנו בתהליך הצמיחה הרוחני האישי שלנו, מתוך אהבה ואמונה בדרכנו. קהילה שתחייב אותנו לתת דין וחשבון על מעשינו והתנהגותנו ותדריך אותנו להיות הכי טובים שאנו יכולים.
- לחיות תחת החוק הבסיסי של “ואהבת לרעך כמוך” ומתוך הבנה כי כל אדם נברא בצלם אלוהים ועל כן יש לנהוג בכול האנושות בכבוד.
- אור הבורא מצוי בכל אחד ובכל דבר ורק אם נכבד את נוכחות האור אשר מצוי בכל נשיג לעצמנו את האושר המיוחל.
זהו הרעיון המרכזי של מעמד הר סיני.
תשפ”ב
תשפ”א
תש”פ
תשע”ט
תשע”ח