פרשת “כי תישא” מפורסמת בעיקר בשל סיפור חטא העגל המתואר בה. ואולם, סיפור זה אינו עומד לבדו ויש לקוראו כחלק ממכלול של עניינים וסיפורים נוספים המתוארים בפרשה.
מחצית השקל
הפרשה פותחת במילים “… כי תישא את ראש בני ישראל לפקודיהם”, ומקשים מה ענין הדיבור “כי תישא”? מדוע לא נאמר בלשון ציווי “תפקוד את בני ישראל” או כל דיבור אחר?
הזוהר מסביר כי כשאנחנו סופרים דברים אנחנו מגבילים. “לספור” בא מלשון סְפר, גבול, וכל אימת שסופרים, מגבילים את ההארה. ההתמקדות בספירת ומניית מה שיש לנו מוציאה מכך את הברכה, ולכן עלינו לעסוק בכמה זכויות עוד עלינו להכניס לחיינו ולא באלה שזכינו כבר. כשאנו ממוקדים רק במה שעשינו אנו ממוקדים בעבר אשר מגביל אותנו ומונע מאתנו התחדשות, יצירתיות ומקוריות.
בכל פעם שאנו מנסים להבין מדוע לא קיבלנו את מה שמגיע לנו אחרי שהשקענו כל כך הרבה, אנו למעשה סופרים את הזכויות שלנו, פודים ומבזבזים אותן. ולכן, על פי הזוהר, עלינו להתרכז במאמץ ובעשייה על דרך הישר של מה שאנחנו רוצים להשיג, ועל ההצלחה אחראי כבר הבורא. זאת לפי “יגעת ומצאת תאמין”.
משכך, גם מניינם של ישראל נעשה בדרך של מתן מחצית השקל – “זֶה יִתְּנוּ כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה”. בניגוד לנהוג היום, בימי התורה נחלק השקל לעשרים יחידות. כלומר, מחצית השקל היא עשר יחידות, שבגימטריה הן האות י’. אות זו היא סמל לשלמות עץ החיים ועשר ספירותיו. המילה “יוד” מכילה את האות י’ של עשר הספירות ואת אותיות ו’ ו- ד’ שהן ביחד גם עשר. ללמדנו, על כי בכל גילוי של הארה חייבת להיות הארה כפולה של עשר הספירות:
עשר ראשונות פירושן “אני רוצה”. אלא שחוקי היקום לא מאפשרים לנו להיות כל הזמן רק במקום שרוצה לעצמו בלבד. רצון שכזה הוא בתדר רוחני של סוף, סיום וחוסר המשכיות – מוות. כדי להמלט מן ה”סוף” ולהתחבר ל”אין סוף”, עלינו לייצר עשר ספירות של “אור חוזר”, כח הנתינה לזולתנו. אם אנו רוצים לקבל בשלמות את השפע האינסופי של הבריאה עלינו גם להעניק בחזרה בשלמות, וככל שההשתוקקות שלנו לשפע גדולה יותר, כך עלינו להחזיר ולהפיץ יותר אור חוזר לזולתנו.
אם כן, מדוע נתנו בני ישראל רק מחצית שקל? מדוע נתנו רק עשרה גרה? מחצית השקל הוא האור החוזר שבאמצעות הצליחו בני ישראל לבנות את אותה עוצמה שמאפשרת לברכה ולשפע להישאר. הוא הכלי שמחזיק את הברכה – כלי של נתינה ומסירות נפש.
להסבר יותר מעמיק למצוות מחצית השקל יש ללחוץ כאן.
חטא העגל – המחלה והתרופה
פרשת ‘כי תשא’ מספרת את אחד מן המפורסמים בסיפורי התורה – מעשה ‘חטא העגל’, ועל אף שמדובר במעשה מלפני 3,400 שנים, ‘חטא העגל’ נותר עד היום כסימן ליהירותה ואנוכיותה של האנושות, המובילים לעיתים קרובות מדי להרס, כאב ואבדון. ואולם, כבר נאמר כי “הקדים הקב”ה תרופה למכה”, והסיבה ש’מחצית השקל’ הוזכרה בתחילת הפרשה היא המודעות שהיא נושאת בתוכה והיא הריפוי של “סינדרום חטא העגל”. הריפוי מגיע על ידי בנייתו של אור חוזר בחיינו. זאת ע”י עזרה לזולת ונתינה מעבר למה שנוח ורגיל. היא שתגן עלינו מן הנפילות והכישלונות של החיים, וזהו סודה של הפרשה.
החיבור למחצית השקל בימינו
מתן ‘מחצית השקל’ הינו מסורת שנמשכה לאורך הדורות, ואשר מתקיימת לפני או במהלך חג הפורים. ‘מחצית השקל’ שווה בערכה לעשר גרם של כסף טהור, ואשר נכון לחודש אדר א’ תשפ”ב שנת 2022 עומד על כ- 25 ש”ח.
אתם מוזמנים לתרום את ‘מחצית השקל’ השנתית ל”חיים קבלה”. למתן תרומה לחצו כאן.
אחד הסיפורים העוצמתיים המסופרים בתורה הוא סיפור ‘קטורת המקדש’, המסופר לאחר עניין ‘מחצית השקל’ (שמות ל’ 38-34). הזוהר מלמד אותנו שקריאת, או סריקת, הקטע הנ”ל כשלוש פעמים ביום הוא בעל השלכה עצומה של הגנה. אך ברור הוא, כי מדובר בתרופה נוספת למכאוב ‘סינדרום חטא העגל’ שכולנו סובלים ממנו.
י”ג המידות
תגובתו של משה לאחר ‘חטא העגל’ הינה שיעור גדול עבורנו. התגובה המיידית של מרבית האנשים לכישלון בסדר גודל שכזה (זהו כישלון של משה כמנהיג) הוא בדרך כלל בצורה של אשמה, יאוש, כעס וכו’. ואולם, תגובתו של משה שונה בתכלית ומהווה דוגמה מדהימה לתגובה רוחנית אולטימטיבית לאסון. משה מתפלל לבורא ולמעשה אומר לו שכל מה שהוא נתן לנו עד עתה נמצא, כנראה, כלא מספיק כדי לעקור את הרוע מתוכנו, בבקשה תן לנו משהו עוצמתי יותר.
בתגובה, נותן הבורא למשה את הסוד של י”ג המידות – היכולת למשוך ריפוי וטיהור מן העולמות העליונים – מספירת כתר, בעוד שהתורה לבדה מקשרת אותנו לכוחות ריפוי של ספירת זעיר אנפין בלבד.
לקריאה נוספת על י”ג המידות לחצו כאן
לשמיעת לימוד על פרשת השבוע הנוכחית לחץ/י כאן
לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות הכנס/י לאתר האוניברסיטה של חיים קבלה
2021
2020
2019
2018
2012