הפרשה נפתחת במילים “אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו…”. האר”י מסביר, כי המושג “צדיק” פירושו אדם שיודע לקיים בחייו את החיבור לספירת יסוד.
עפ”י תורת הקבלה, מטרתנו היא להידבק בבורא. מקשה הגמרא ושואלת כיצד זה יתכן, הרי “אש אוכלה הוא”? ומשיבים “הדבק במידותיו”. המילה “מידות” מתפרשת עפ”י הקבלה כ”ספירות”. אם ננסה לדמות מה הפירוש להתחבר לבורא, חז”ל מדמים לנו את הדבר לניסיון לחבר מכשיר חשמלי ישירות לתחנת הכוח. מאחר והדבר בלתי אפשרי, שכן המכשיר יישרף, הדרך שלנו להתחבר לעולמות העליונים מחייבת מעבר של האור הרוחני דרך מסכים הנקראים ספירות, או מידות. הספירה שמחברת אותנו לעולמות העליונים ואשר מהם זורם אלינו כל השפע היא ספירת יסוד, וכעת אולי קל יותר להבין את הפסוק “צדיק יסוד עולם”. כלומר, “צדיק” הוא כזה שביכולתו להתחבר לעולמות העליונים, ופרשת נח מאפשרת לכולנו להשיג לעצמנו אותו חיבור.
האר”י מסביר כי שלושת בניו של נח הם כנגד שלושת הקווים ימין, שמאל ואמצע, המסמלים את שלושת הכוחות הפועלים בכל אדם. קו ימין מסמל חסד של נתינה ואהבה ללא סוף. קו שמאל מסמל את הרצון, הדחף והצורך של קבלה לעצמנו בלבד. וקו אמצע הוא האיזון בין שניהם – קבלה על מנת לתת. כדי שאדם יוכל להתקיים בשלום עם עצמו ועם העולם שסביבו, כלומר להתחבר לספירת יסוד, צריך שיהיו בו את שלושת הקווים האלה.
האר”י מוסיף, שכאשר מציירים קו הוא דומה לאות וו (אם נרצה, מעין צינור שמעביר את השפע מלמעלה למטה). ומכאן שהצנרת “הנכונה”, זו שתחבר אותנו לספירת יסוד, מכילה שלושה ו’. בגימטריה ו’ שווה בערכו ל-6 ובסה”כ 18 – ח”י. כלומר, ברגע שיצרנו את החיבור לספירת יסוד בעצם התחברנו ליסוד החיים. עוד מוסיף האר”י שכאשר מחברים את שלושת הקווים בבסיסם נוצרת האות ש’ אשר ביחד עם אותיות ח”י אלו ראשי התיבות של שלושת בניו של נוח – שם חם יפת.
הפרשה מספרת בהמשך על מידותיה של תיבת נח: “שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ…”. על פניו, נח בונה תיבה גדולה (אמה היא לכל היותר חצי מטר) אולם עלינו לזכור כי כל בעלי החיים אמורים היו להדחק לתוכה למשך שנה, דבר שנשמע לא הגיוני. אלא, חשוב להבין כי התורה אינה ספר היסטוריה אלא ספר חוקים, חוקים רוחניים שאמורים להנחות אותנו כדי שנחיה חיים מלאים ושלמים. הזוהר מסביר, כי המידות המתוארות הן למעשה מידות לבנייתה של תיבה רוחנית, כזו שנועדה להגן עלינו בשנה שרק החלה. 300 בגימטריה הם האות ש’. כלומר, הדבר הראשון שעלינו לבנות ב”תיבה” שלנו הוא את שלושת הקווים הנ”ל – ימין שמאל ואמצע.
איך מיישמים זאת?
הפרשה ממשיכה במילים ” וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹקִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס…”.
מהי “ותשחת”? – שחיתות. על פי קוד הקיום שהסברנו לעיל, שחיתות משמעה להשתמש בקו שמאל בלבד – לקחת לעצמנו מבלי לתת באותה המידה לזולת, או לחברה. חמס פירושו שוד, גזל, חוסר צדק וכיו”ב. הזוהר על פרשת נשא מציין, כי בתקופתנו תתגשם הנבואה לפיה “היו צריה לראש”, שראשי העם הם גזלנים, בעלי שוחד, ושמלאה הארץ חמס מפניהם. דור המבול היה דור שבו הכל היה מותר, כאשר כל מה שחפצים בו לוקחים, התנהגות המובילה להתמכרויות (אכילה, סמים, אלכוהול, מין, כסף וכו’), וכאשר אנו נמצאים בחברה שבה שולט קו השמאל (אנוכיות), אל לנו לתהות כאשר יגיע האסון, הקריסה, ואם נרצה – המבול.
לפיכך, עלינו לבנות לעצמנו תיבת נח, לבנות לעצמנו הגנה, שלא נטבע במבול החמס והשחיתות שמסביב.
הרב אשלג מסביר במאמר “החירות” על כך שישנם ארבעה גורמים הקובעים את מהלך חייו של אדם. הרקע הגנטי, הרקע המוּלד (גלגולים קודמים), הסביבה שאליה אנו נולדים והחינוך שאנו מקבלים. בניגוד למטען הגנטי, מלמד הרב אשלג, שעל שאר הגורמים, המשפיעים על תפיסתנו לגבי מה נכון ומה צודק, יש לנו דרך להשפיע, ובעיקר על הסביבה שבה אנו חיים – החברים, המורים, הספרים שאנו קוראים וכו’. ועלינו לשאול עצמנו האם הסביבה שלנו היא כזו המחברת אותנו לספירת יסוד, אם לאו.
מי שרוצה להיות מוגן צריך לדאוג לכך שתהיה לו סביבה תומכת שתחבר אותו לספירת יסוד, סביבה שתקבע לו כללים של נתינה לחברה ולא רק השגיות בכל מחיר, סביבה שיש בה ערבות הדדית אמיתית. רק כאשר רוב חברי האנושות יבינו זאת נוכל להגיע למצב של שלום אמיתי, למצב של הרמוניה בין חלקי החברה.
ערבות הדדית אין זו רק סיסמה, זוהי הגדרה של מצב אישי וחברתי בריא של איזון בין קו ימין לשמאל. כלומר, כאשר כל פרט בחברה דואג לחלק עם זולתו באותו מידה שהוא דואג לקחת לעצמו, פשוט מכיוון שהוא יודע שזוהי הדרך היחידה להגיע להגנה ולהצלחה של ממש. רק מצב כזה יכול לאפשר זרימת שפע וברכה לכל אדם וכמו כן לכל החברה האנושית כולה.
תשפ”ב
תשפ”א
תש”פ
תשע”ט
לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות היכנסו לאוניברסיטה של חיים קבלה