פרשת עקב נפתחת במילים “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ… “. הזוהר מסביר על המילים “והיה עקב תשמעון…” כי “מצווה זו היא לברך את הקב”ה על כל מה שאכל ושתה ונהנה ועשה בעולם הזה, ואם אינו מברך נחשב גזלן לקב”ה”.
התורה באה, למעשה, להזכיר לנו את החידוש שהיה במעמד הר סיני, שכן האיסור לגנוב היה קיים עוד קודם לכן. במעמד הר סיני דובר על סוג חדש של תודעה ולפיה, בכל דבר שאנו רוצים לעצמנו אנו בעצם חושקים בשני דברים: האחד, הוא החפץ עצמו, הגשמיות שלו. הדבר הנוסף הוא מה שאנו באמת רוצים ומחפשים, אך איננו יכולים לזהותו בחמשת החושים שלנו. זהו האור והברכה שנמצאים בדברים שסובבים אותנו (אוכל, ביגוד, חפצים וכו’), ואת אותה אנרגיה רוחנית לא ניתן לגנוב.
המילה “עֵקֶב” באה ללמדנו כי היקום מתנהל בדרך של סיבה ותוצאה, וש-“לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה’ “, כלומר, הקיום שלנו זקוק למשהו מעבר ללחם, מעבר לרובד הגשמי. אנו זקוקים למשמעות, לכוח פנימי.
“וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם…” – נשאלת השאלה מדוע הכפל הזה? אלא שבעוד ש”וַעֲשִׂיתֶם” משמעותה עשייה בפועל הרי ש”וּשְׁמַרְתֶּם” קשור לתודעה, למודעות. כלומר, לא מספיק רק לעשות מצוות, וחשיבות יתרה נודעת לכוונה ולמודעות.
המקובלים רואים באדם יצור קסום, אשר בשונה משאר בריות העולם, ניחן ביכולת לחיות בשני עולמות בו זמנית – הרוחני-העליון, והגשמי-החומרי התחתון – ולאחוז בשתי מהויות. בכל פעולה שלנו יש שמירה ועשייה, תודעה ופעולה, וזאת כדי לממש את תפקידנו בעולם ולהפיח רוח חיים בכל דבר שאנו עושים, לחבר ולהכניס נשמה ואור מעולמות עליונים בתוך העשייה שלנו בעולמות התחתונים, ובכך להזרים שפע וברכה לכל היבט של חיינו.
הברכות שאנו מצווים לברך כמעט על כל דבר שהוא הן, למעשה, הדרך למשיכת אורות ושפע מן העולמות העליונים, ואם לא ברכנו הרי שבעצם כאילו גנבנו, שהרי הגנב יכול לגנוב רק את הרכוש הגשמי אבל הוא איננו יכול לגנוב את החיות הרוחנית שבחפץ, או בכסף הגנוב. וכך, נשארת ביד הגנב קליפה ריקה של חומר גשמי ללא חיות או אור אלקי. כך, ללא הברכה והשמירה על מודעות רוחנית, כל פעולה שאין עימה כוונת הלב, נשמה והתכוונות, תהיה סתם גוף ללא נשמה, חומר ללא חיות רוחנית. זה יכול להיות במצוות מן התורה, או בפעולות רגילות של היום-יום.
יסוד החכמה של פרשת עקב היא שהמודעות שלנו חשובה בכל מה שנעשה. מחשבות ורגש של תודה והערכה, שמחה ואהבה יהפכו כל חפץ גשמי וסתמי לכלי של ברכה. זה יכול להיות בחפצים שסביבנו ובבתינו, זה יכול להיות גם במסחר ובפרנסה וזה מה שיביא לנו חיים אמיתיים ומלאים.
ללימוד של פרשת השבוע הנוכחית הכנס/י לדף הבית.
לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות היכנס/י לאוניברסיטה של חיים קבלה