פרשת קדושים הינה פרשה מיוחדת מאוד, שבה מופיע הפסוק “ואהבת לרעך כמוך”, שעליו אמר ר’ עקיבא כי הוא כלל גדול בתורה. כלומר, זהו הכלל וכל שאר המצוות הן הפרטים. פרשה זו חלה תמיד בספירת העומר ואולם, כידוע, דווקא בתקופה זו מתו 24 אלף מתלמידיו של ר’ עקיבא משום שלא נהגו כבוד זה בזה.
המקובלים מסבירים כי עניין ספירת העומר הוא לאו דווקא מותם של תלמידיו של ר’ עקיבא. לשיטתם, בפסח צריך כל אחד מאיתנו לראות עצמו כאילו הוא יוצא את יציאת מצרים הפרטית שלו; שזו הזדמנות עבור כל אחד מאיתנו לצאת מהמֵצַרִים (אותיות מצרים) והלחץ הפרטי שלו, שאם לא כן אנו משולים לעבד, הפטור מכלל המצוות, שכן במצבו – כשהוא מרוכז בעצמו ובמיצריו בלבד – אין ביכולתו לראות את התמונה כולה ולקיים את המצווה הגדולה מכולן – “ואהבת לרעך כמוך”. העבד לא יכול לראות את סבלו של הזולת, שכן ליבו שלו אינו פתוח. ספירת העומר נועדה ללמדנו אהבה ואחדות מהם, כי הם התנאי לקבלת התורה בשבועות.
“לנהוג כבוד זה בזה” פירושו להוביל לכיוון מסוים, ואי מתן כבוד פירושו, שכל הכח שתלמידיו של ר’ עקיבא שאבו מהלימוד העצום שלהם בתורה, הם לא חילקו אותו בלב שלם עם חבריהם. לכן, פרשת קדושים נופלת כל שנה בזמן העומר, כדי להזכיר לנו שזה הזמן לעבוד ולהתמקד ב “ואהבת לרעך כמוך”, בדרך להקנות לעצמנו אהבת חנם לזולתנו, שהיא המאפשרת את הזרימה של כוח הבורא, כוח האינסוף, אל תוך החיים שלנו. הכח הזה הוא שמאפשר הצלחה אמיתית וברכה במעשי ידינו וזהו כח הקדושה. כלומר, אהבת הזולת היא אמצעי הכרחי לחיבור לבורא ולהצלחה בכל תחום ולא משהו שקורה כבדרך אגב ובהזדמן.
הפרשה נפתחת במילים “קדושים תהיו”. על פניו מדובר בציווי. ואולם, הזוהר מדייק ואומר “תהיו” אינו צווי כי אם הבטחה, שאם ננהג בדרך של “ואהבת לרעך כמוך” נהיה קדושים בעתיד. וכיצד? בדרך של “ואהבת לרעך כמוך”.
נשאלת השאלה מדוע נאמר “רעך” ולא “חברך”? ולמה “לרעך” ולא “את רעך”? הזוהר מסביר כי המילה “את” פירושה מ-א’ עד ת’, הכל. ואולם, ברור שאנו לא צריכים לאהוב כל מה שחברנו עושה. האות ל’, לעומת זאת, שמיקומה הוא באמצע הא’ ב’ העברי, היא היחידה בשפה העברית שעולה כלפי מעלה, יוצאת מן השורה, ללמדנו שבכל אדם יש נקודה פנימית, ניצוץ בורא, חלק אלוהי ממעל, ואת אותו ניצוץ עלינו לגלות ולאהוב. כך גם “רֵע” דומה למילה “רועה”, המחובר בכל רגע נתון לכל אחת מן הכבשים בעדר. מכאן, שלהתרועע פירושו להתחבר. כלומר, בכל פעם שנחוש תסכול, כעס או קנאה כלפי זולתנו עלינו לזכור להתחבר לניצוץ האלוהי שבו ורק כך “קדושים תהיו”.
ללימוד של פרשת השבוע הנוכחית הכנס/י לדף הבית.
לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות היכנס/י לאוניברסיטה של חיים קבלה