הפרשה נפתחת במילים “שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ…” אך אין בכך כדי לרמוז על הפער בתפיסתנו את תפקיד השופט דהיום לבין תפקידו על פי המשפט העברי.
הזוהר על פרשת שופטים מסביר שהמילה “שופט” משמעותה איזון. בכל אדם פועלים שלושה כוחות. כח הנתינה – קו ימין, חסד ואהבה. כח הקבלה – קו שמאל, דין וגבורה והכח המאזן ביניהם – קו האמצעי, רחמים והרמוניה. עפ”י המשפט העברי, כאשר האדם נמצא פושע, הרי זה מכיוון שהוא יצא מן האיזון, וקרוב לוודאי שהיה זה הקו השמאלי, הדין והאנוכיות, שאחראי לכך. תפקידו של השופט, אם כן, הוא להביא את העבריין לאיזון ולהרמוניה וזאת משמעות הפועל ש-פ-ט. לכן, מדגיש הזוהר, כשהתורה אומרת “שופטים ושוטרים תתן לך…” הכוונה היא שזוהי מצווה ולא צורך חברתי הגיוני. מדוע זה חשוב?
יש לגלול לתחתית העמוד כדי למצוא שיעורים עמוקים יותר בנושא הפרשה הזאת.
“מצווה”, על פי הזוהר, היא פעולה המחברת בין שמים לארץ, גוף ונשמה, מודעות רוחנית עם פעולה גשמית. כאשר השופט והשוטר וכל נושא משרה ציבורית בחברה יפעל ממקום של ייעוד ותפקיד רוחני, מתוך מחוייבות לחבר את התפקיד הציבורי האישי עם ערך אלקי עליון של שליחות וייעוד, כמובן שהכח המניע יהיה שונה וגם התוצאות יהיו שונות. באופן טבעי, האדם פועל את פעולותיו מתוך “מה יוצא לי מזה?” וכאשר המניע הוא אנוכי בלבד אין מה שידחוף את האדם לגדול באמת ולהשתפר. זוהי הסיבה לכך שיש כל כך הרבה אי שביעות רצון מתפקודם של משרתי הציבור בזמן הזה, ולא רק בארץ, בכל העולם.
הגמרא מלמדת, שעל מנת שהשופט יוכל לעשות עבודתו כיאות, עליו להבין שבכל אדם חבוי ניצוץ אלוקי שאותו צריך לאהוב ואותו יש לתקן ולאזן. אם לא יבין השופט, השוטר או כל נושא משרה ציבורית, שהופקדה בידו שליחות מן השמים, פסול אותו שופט מלכהן בדין, פסולה עבודת השוטר וכן הלאה. החוק המנחה הוא “ואהבת לרעך כמוך” ו-“ועשית הישר והטוב” – לפעול בצורה של רחמים, אהבה ואחריות כלפי היושב במרומים על ברואיו.
כאשר לא נשמר הכלל הזה נשאר “חלל”, ומכאן: “כִּי-יִמָּצֵא חָלָל… נֹפֵל, בַּשָּׂדֶה” (דברים כ”א, א’) ואז אמורים השופטים, נבחרי הציבור, למדוד בעצמם איזו עיר קרובה יותר לחלל. לאחר שנמדדה העיר הקרובה ביותר למקום מציאת הגופה, שופטי אותה עיר נחשבים כאחראים לאירוע הרצח. לכן, אותם שופטים צריכים לבצע טקס מוזר (עגלה ערופה בנחל) שבו הם אומרים “יָדֵינוּ, לֹא שָׁפְכוּ אֶת-הַדָּם הַזֶּה, וְעֵינֵינוּ, לֹא רָאוּ” (שם, ז’). כלומר, התורה מטילה את האחריות על הרצח על מנהיגי העיר ונבחריה, אלו האחראים לצדק החברתי בקהילה.
לפרשת שופטים קשר ישיר לחודש אלול שבו היא חלה באופן קבוע. הזוהר על הפסוק “עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת…” מקשה – מדוע נכתב “המת”? צריך היה לכתוב “החי”? אלא “המת” הוא אותו צד אפל שקיים בנו ושאותו צריך להמית. ומדוע? הרב אשלג, מייסד תנועת הקבלה המודרנית, מסביר שבכל ראש השנה חוזר העולם לבראשית (אותיות א’ בתשרי). אז, ניתנת לנו הזדמנות להתחבר מחדש לרגע הבריאה ולמשוך ממנו שפע אלוקי של חיים לשנה שתבוא. אולם, לשם כך עלינו “לפנות” מקום בתוכנו, להמית את האויב הפנימי, האנוכיות, הביקורתיות כלפי הזולת, וזאת ע”י כך שנשפוט את עצמנו ונחזור לאיזון. לכן פרשת שופטים נקראת דווקא עכשיו, חודש לפני ראש השנה, לתת לנו את כוח השפיטה (האיזון) כל עוד יש לנו זמן.
רמז נוסף לקשר הישיר שבין פרשת שופטים חלה וחודש אלול הוא מזלו של החודש – בתולה. אחד המאפיינים של מזל זה הוא הקטנוניות, הביקורתיות וההקפדה על הפרטים הקטנים. בחודש זה כולנו הופכים להיות שופטים, אבל עדיף לנו שנשפוט ונאזן רק את עצמנו. ואכן, התזמון כאן מושלם. רגע לפני ראש השנה אנו מקבלים את היכולת “לאזן את הספרים” שלנו על ידי מודעות לפרטים, לחוסר איזון ולחוסר שלמות שמגיעה מן ההשפעה של מזל בתולה.
באותו ענין, מסביר ר’ חיים ויטל את הפסוק “שופטים ושוטרים תתן בכל שעריך” – מהם אותם שערים? עיניים, אזנים, אף ופה. אם נשים עליהם שופטים ושוטרים, שלא נביט במה שלא צריך, לא נגיד מה שלא צריך, ולא נקשיב למה שלא צריך, אנחנו כבר בדרך הנכונה.
בהצלחה לכולנו. שבת שלום.
ללימוד של פרשת השבוע הנוכחית הכנס/י לדף הבית.
לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות היכנס/י לאוניברסיטה של חיים קבלה