חג השבועות, על פי חכמת הקבלה, מהווה את שיאו של המסע שהחל ביציאת מצרים, בשבועות אנחנו מגיעים לחירות אמיתית ממלאך המוות. עבורנו היום, חג השבועות מאפשר לנו להתחבר לחירות הזאת גם באופן מעשי.
חג שבועות עפ”י המסורת
חג השבועות נמנה על שלושת הרגלים והוא חל ביום החמישים לספירת העומר, אשר עפ”י לוח השנה העברי הוא ו’ בחודש סיון.
לחג השבועות מספר שמות נוספים, כדלקמן:
חג הקציר – על שום שבתקופה זו הבשילה החיטה וזה היה זמן קצירתה;
חג הביכורים – על שום קרבן מנחת הביכורים שהובא במהלך החג לבית המקדש;
חג מתן תורה – עפ”י המסורת ביום זה ניתנה התורה לעם ישראל בהר סיני;
עצרת – על שום שחג זה מהווה סיום וחותם לחג הפסח. נקרא גם ‘שמיני עצרת’ על שום היותו הקשר שלו לשבעת ימי חג הפסח, אשר נחשבים כיום הראשון של החג וימי ספירת העומר שביניהם מהווים כחול המועד שאינו מפסיק בין חג ראשון לאחרון, ונמצא שחג השבועות הוא “שמיני עצרת” לחג הפסח.
מנהגי החג:
קישוטי ירק – בחג השבועות נהוג לקשט בירק את בית הכנסת, שכן עפ”י המסורת היה הר סיני מכוסה בירק במעמד קבלת התורה.
לימוד תורה לילי – בליל החג נהוג להישאר ערים וללמוד תורה עד הבוקר. לימוד זה נקרא תיקון ליל שבועות. יש מסורת שאומרת כי טרם מעמד הר סיני נרדמו בני ישראל עד שצריך היה להעירם במיוחד. כדי לתקן זאת, אנו נוהגים להישאר ערים כל הלילה ומכאן השם תיקון ליל שבועות.
קריאת מגילת רות – זהו סיפור אהבה בין רות ובועז אשר בסוף של יום מביא לנישואיהם, ולימים אף ללידתו של דוד המלך. סיפור האהבה נרקם בתקופת קציר החיטים, היא התקופה שבה נחגג חג השבועות, ועל כן נוהגים לקרוא במהלך החג במגילת רות.
חג שבועות עפ”י הקבלה
מתן תורה, מהי המתנה?
המקובלים רואים את מעמד הר סיני ומתן תורה כרגע השיא בתולדותיה של האנושות, היום בו ניתנה לנו האפשרות להוציא לפועל את כל מה שרצינו וכל מה שאי פעם נרצה. מאז ועד היום, האנושות חותרת להשיב לעצמה את מה שהשגנו על הר סיני. התורה שבכתב עם כל פירושיה (התורה שבעל פה) היא בעלת ערך אחד בלבד והוא הבאת המין האנושי למצב שבו היינו על הר סיני באירוע שאת זכרו אנו חוגגים בחג השבועות.
איך אפשר להגדיר בקיצור את המהפכה בתודעה האנושית שחג השבועות מייצג?
• הקפיצה מעבדות לחירות, מחושך לאור
היציאה ממצרים והמסע להר סיני מסמלים יותר מכל את הדרך אותה חייב כל אדם לעשות כדי להיות אדם הנברא בצלם – החיבור בין שמים לארץ, בין האלוהי לארצי. מודעות העבד במצרים היא מצב צבירה רוחני-פסיכולוגי בו שרוי אדם כאשר הוא מיואש וחסר אונים. מי שעסוק בהאשמת הזולת בכל מכותיו וצרותיו הוא עבד לייאושו, לטעויות העבר, לעריצותם ולטיפשותם של אחרים. העבד שרוי בביצת הדכדוך ואינו מסוגל לראות אפשרות למציאות אחרת. יציאת מצרים וספירת העומר מסמלים את יכולתו של כל אדם, ואפילו זה השרוי במ”ט שערי טומאה ובעומק הייאוש והחידלון, לקום ולקפוץ לתהליך שייקח אותו למציאות הפוכה בתכלית.
את המציאות הזאת מייצג חג השבועות. במעמד הר סיני חנה עם ישראל מול ההר, כדברי התורה, כאיש אחד. היתה אחדות, אהבה ודאגה אמיתית בין כל חלקי העם. לכן, כאשר עם ישראל מקבל את לוחות הברית והכתב “חרות על הלוחות” (שמות, ל”ב, ט”ז), אומר המדרש: “אל תקרא חָרות על הלוחות, אלא חֵירות על הלוחות” (התורה כותבת חרות ולא חרוט).
חירות, היא מצב התודעה בו האדם מחובר למהות האמיתית שלו, כי הרי הוא נברא בצלם אלוהים. אדם שהבין את מושג הבריאה בצלם, יבין שחירות פירושה לקיחת אחריות על גורלו, על מעשיו, על תחושותיו ועל מחשבותיו. חירות, היא היכולת להאמין “שאין שום ייאוש בעולם”, “ואפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, לעולם אל יתייאש מן הרחמים”.
מעמד הר סיני נתן לנו תקווה, את היכולת להאמין שהפיתרון הוא מעבר לפינה, שבכוחנו לברוא מציאות חדשה אם רק נאמין ונמשיך לנסות.
מעמד הר סיני נתן לנו מתנה עצומה, היכולת לחוות אהבת אמת. אהבה אמיתית ואותנטית יכולה להתקיים רק בין בני חורין, כאלו שמחוברים למהותם כנבראים בצלם. זו אינה האהבה שרוב בני האדם מכירים שהיא בעצם תלות שמביאה את האדם בהכרח למצבי אומללות וסבל קשים.
• אמונה בטוב ובישר – “ועשית הישר והטוב” (דברים ו’, י”ח)
עשרת הדיברות והמודעות הנלווית אליהם היו המהפכה הגדולה ביותר בתולדות החשיבה האנושית. הזוהר רואה בעשרת הדיברות ביטוי לעשר הספירות של עץ החיים, שהן הארות של טוב ושפע למין האנושי כולו, וכביטוי לכלל לפיו “מחשבת הבריאה היא להיטיב לנבראים”. לראשונה, מאז החל האדם את צעדיו הראשונים על כדור הארץ, הותוותה מערכת חוקים מסודרת של סיבה ותוצאה. התורה מלמדת שהתנהגות מוסרית, לקיחת אחריות ואמונה בטוב יביאו להצלחה בכל תחומי החיים ובעיקר, לסיפוק אישי, בעולם הזה ובעולם הבא. חוקי התורה אינם חוקים מעשי ידי אדם שקיומו רעוע ומוטל בספק, והבטחותיו חסרות כיסוי. החוקים הללו הם חוקי היקום והם הברית בין האדם לבין בוראו. הם מעבר למגבלות הזמן, המרחב וההיגיון האנושי. מחקרים של עשרות השנים האחרונות מראים שמידת הצלחתה של חברה אנושית מבחינה חברתית וכלכלית היא ביחס ישר לאמונה בשכר ועונש ובכללים של עשרת הדיברות.
• חיי נצח
ספר הזוהר מלמד אותנו שאחת המתנות הגדולות שקיבלנו על הר סיני היא המתנה של חיי נצח. חטא אדם הראשון הביא לעולם את קללת המוות ומעמד הר סיני מסמל את תיקונו של החטא. לפי המקובלים, המודעות הרוחנית של חג השבועות שציינו למעלה תביא את המין האנושי, בסופו של דבר, להבנה שהמוות וזקנה אינם גזירה משמים אלא מחלה שניתן לרפא. ידוע שאנשים שמחים ורוחניים חולים פחות ויכולת ההחלמה שלהם היא לאין שיעור טובה יותר מזו של בני אדם אחרים. בשנים האחרונות תעשיית האנטי-אייג’ינג תפחה למימדים עצומים והיא תמשיך לגדול גם בעתיד. אף על פי כן, נראה שהמין האנושי צריך לעבור עוד כמה מהפיכות של תודעה עד שנוכל להפנים את המסר לפיו חירות אמיתית נמצאת בהישג יד והיא כוללת גם חירות ממלאך המוות, ובכינויה במסורת היהודית – האמונה בתחיית המתים.
איך אפשר להתחבר לכל זה בחג השבועות?
הזוהר וכתבי האר”י מספרים לנו, כי בימים של ספירת העומר אנחנו בונים את היכולת שלנו לצאת מעבדות לחירות ולכן אלו הם ימים של קטנות (ראה מאמר על ספירת העומר). עם כניסתו של חג השבועות מתחיל לרדת לעולם כח מטאפיסי שנקרא בשפת הקבלה “ספירת כתר”. הכח הזה הוא שמחבר אותנו לכל המושגים וההבנות דלעיל. אפשר להמשיל זאת להורדה של תוכנה מתקדמת למחשב שלנו. אפשרות ההורדה נמשכת כל הלילה, והדרך להתחבר אליה היא קריאת נוסח “תיקון ליל שבועות” (ניתן לקנות בחנויות של ספרי קודש) המכיל פסוקים מכל פרשה בתורה, מכל ספר בנביאים ובכתובים וקטעים מסוימים במשנה, במדרשים, בתלמוד ובספר הזוהר. הקריאה מתבצעת במשך כל הלילה. בבוקר, לאחר תפילת שחרית, קוראים בתורה את סיפור מעמד הר סיני שמתואר במדרש כחתונה בין הקב”ה לעם ישראל.
רבי שמעון בר יוחאי כותב שהלימוד כל הלילה משול להכנת בגדיה ותכשיטיה של הכלה, ומי שמכין את הכלה לחופה ייחשב לשושבין שלה ויבוא איתה לחופה. כוחו של הלילה הזה והבוקר שלאחריו כל כך גדול שמי שעושה זאת מובטח לו, כך בזוהר, שלא ימות באותה שנה וגם לא יקרה לו שום נזק (גשמי או רוחני). בזה מציב לנו הזוהר את הכח של חג השבועות במדרגה מעט מעל תפילת נעילה של יום הכיפורים, כך שמי שנגזרה עליו מיתה ביום הכיפורים יכול לבטל אותה בחג השבועות. וכך מחבר אותנו החג למושא שאיפתה של האנושות כולה משחר הבריאה, התקווה והכוח להמשיך הלאה, אהבה, אחדות, חיי נצח וחירות ממלאך המוות ומכל כאב.
ללימוד אודות החג הקרב ובא ניתן להיכנס לקישור של אותו החג:
ראש השנה | עשרת ימי תשובה | יום הכפורים | סוכות | הושענא רבה | שמחת תורה
פסח | שביעי של פסח | ספירת העומר | יום העצמאות | שבועות
ימי בין המצרים | תשעה באב | ט״ו באב – חג האהבה
ללימוד מעמיק יותר על חגי ישראל כנסו לאוניברסיטה של חיים קבלה