כאשר יורד משה רבינו מן ההר עם לוחות הברית הוא נתקל בחטא העגל, אירוע קשה לכל הדיעות, בעיקר בהתחשב בעובדה שמשה רבינו עמל זה חודשים רבים להביא את אומת העבדים שהוציא ממצרים למדרגת בני חורין אמיתיים.
תגובתו של משה לאסון היא לימוד עצום לכל מי שרוצה לדעת כיצד להגיב במקרים בהם נראה לנו שהחזון שלנו קרס, מפעל חיינו התמוטט וכל חלומותינו שקעו לתהום. משה עושה את כל שביכולתו להתמקד במיזעור האסון ובטיפול מיידי בגורמי הבעיה. בתפילתו של משה לבורא הוא מתמקד במה שנראה כעניין החשוב ביותר. במקום להיות שקוע ברגשות אשם וייאוש, אבדן ותיסכול, משה מתמקד בדבר אחר: הוא בא אל בורא העולם בדרישה שנראית לכאורה כחוצפה. לאחר כל המתנות שעם ישראל קיבל: עשר המכות, יציאת מצרים, עמוד האש ועמוד הענן, קריעת ים סוף, המן ומים מן הסלע ובעיקר מעמד הר סיני וההתעלות מעל למוות טוען משה שכל זה אינו מספיק לטהר את המוות והעבדות מליבו של האדם והוא דורש תרופה חזקה יותר, תרופה שתבטיח רפואה לליבו ולנפשו של האדם הסובל מיצרו.
תשובתו של הבורא היא שלוש עשרה מידות הרחמים, מתנה נוספת, שהמקובלים טוענים שמגיעה מן המקומות הגבוהים ביותר בעץ החיים. מתנה שמבטיחה סליחה וכפרה, רפואת הלב והנפש.
מסיבה זו ניתן למצוא שתפילות הסליחות של ימות אלול ועשרת ימי תשובה עד תפילת נעילה של יום הכיפורים סובבות בעיקר את י”ג מידות הרחמים ככלי למשיכת חסדים, רחמים, טוהר וזיכוך מן מקור הרחמים והאהבה.
אומר על כך רבינו בחיי:
כל המבין שלש עשרה מדות ויודע פירושן ועיקרן, ומתפלל בהן בכוונה,אין תפלתו חוזרת ריקם, אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה… והנה בזמן הזה שאנחנו שרויים בגלות ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאתינו ולא מזבח להקריב עליו קרבנות, ולא בית המקדש להתפלל בתוכו, לא נשאר לנו לפני ה’, בלתי אם תפילתנו וי”ג מדותיו…
(פירוש רבינו בחיי על התורה, שמות ל”ד, ו’)
מידות הרחמים וכוונות האר”י
נושא י”ג מידות הרחמים והכוונות של האר”י והרש”ש הוא רחב מיני ים. ניתן, בדף זה, לציין כמה עקרונות חשובים:
נוצר חסד לאלפים – ראשי תיבות נחל, שהוא שם קדוש שבסגולתו למשוך את כח הרחמים מן הנחל העליון.
חסד לאלפים – הכוונה היא למשוך את אורות הרצון העליון, החסד העליון לשמות הבורא המייצגים את מידת הדין ששלושתם מתחילים באות א’ – אהיה, אלהים, אדני.
ונקה – המידה השלוש עשרה, בגימטריה 161 – מקוה (שם אהיה במילוי יודי”ן – הוא כוחו הרוחני של המקוה העליון לטהר את החטאים).
וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה יאהדונהי ׀ עַל־–פָּנָיו וַיִּקְרָא
– יְהֹוָה יאהדונהי ׀ יפסיק מעט יְהֹוָה יאהדונהי,
א אֵל ב רַחוּם ג וְחַנּ€וּן, ד אֶרֶךְ ה אַפַּיִם ו וְרַב־–חֶסֶד ז וֶאֱמֶֽת:
ח נֹצֵר חֶסֶד ט לָאֲלָפִים,
יוד הי ויו הי (להמשיך הארה משם ע”ב ונוצר חסד לתיקון “לאלפים”)
אהיה אלהים אדני
י נֹשֵׂא עָוֹן יא וָפֶשָׁע, יב וְחַטָּאָ€ה יג וְנַקֵּה אלף הי יוד הי .
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:
כוחן של י”ג המידות הינו גדול מאד ואין למתפלל ביחיד לומר את י”ג המידות, אלא אם כן קורא אותן בטעמיהן, וכך הוא כ”קורא בתורה” ולא כאומרן בתפילתו.
לקישור לאתר פיוט על י”ג מידות