כפרות תשפ”ה 2024

מנהג הכפרות

בערב יום הכיפורים, לפנות בוקר, באשמורת, נוהגים לקחת תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה, לכפרה. לוקחים את התרנגול/ת ביד ימין וקוראים את הפסוקים להלן שלוש פעמים:

בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. (תהלים, ק”ז, י’)
יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. (תהלים, ק”ז, י”ד)
אֱוִוילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת. וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲדֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. יוֹדוּ לַאדֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. (תהלים, ק”ז, י”ז-כ”א)
אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. וַיְחֻנֶּנּוּ וַיאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כפֶר. (איוב, ל”ג, כ”ג-כ”ד)

מסובב/ת את התרנגול/ת סביב לראשו/ה שלוש פעמים ואומר/ת:

“זה/זאת חליפתי זה/זאת תמורתי זה/זאת כפרתי, זה/זאת התרנגול/ת ילך/תלך למיתה, ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום”.

מקור מנהג הכפרות
מנהג הכפרות הוא קדמון, מהתקופה שלאחר חורבן בית שני.

כתוב בשער הכוונות של האריז”ל:

מנהג של הכפרה, המנהג הנזכר בספרי הגאונים. היה מורי ז”ל נזהר מאד לקיימו. והיה לוקח תרנגול אחד לבן לכל אחד מבני הבית הזכרים, ותרנגולת אחת לבנה לכל אחד מבני הבית הנקבות. ולפיכך, לאשה מעוברת, ישחוט עליה, מספק, שני תרנגולים. אחד זכר, אולי הוא זכר, ותרנגולת אחת נקבה, אולי הולד נקבה, ועוד תרנגולת אחרת בשביל האשה עצמה. נמצא שהם ג’ תרנגולים – ב’ נקבות ואחד זכר לכל אשה מעוברת.

וזמן שחיטתו הוא בליל ערב יום הכיפורים, באשמורת, קודם עלות השחר, אחר הסליחות.

וסוד הדבר הוא לכפות את הדינים כי הנה התרנגול נקרא גבר כי הוא בחינת ה’ גבורות אשר ביסוד דנוקבא הנקרא גב”ר.

והוא נשחט ג”כ ביום הט’ (בתשרי) שגם הוא כנגד היסוד כנ”ל. וע”י השחיטה נכנעים ונמתקים גבורות היסוד הנזכרים. וכנגדו, הוא השעיר המשתלח ביום הכפורים. כי הנה השעיר ההוא, הוא גבורה שבמלכות דנוקבא, אשר הם דינין קשים יותר מן הגבורות שביסוד שבו, הנקרא גבר ותרנגול. ולפי שהוא יום הכפורים, יש בנו כח למתק אפילו הגבורות הקשות שבמלכות שבה, הנקראת שעיר. אבל בערב יום הכפורים אין בנו כח, אלא בגבורות היסוד שאינם כל כך קשים. ואפילו הכי (למרות מה שנאמר), אינם נמתקים, אלא באשמורת הבוקר שהוא עת רצון והרחמים גוברים אז.

ועוד טעם אחר, כמו שהקדמנו כי יסוד נרמז בט’, והמלכות בעשור, שהוא יוה”כ. ולכן כל בחינה נעשית ביום המיוחד לה:

 

כלומר, מנהג הכפרות נתייסד ונתחדש לאחר חורבן בית המקדש השני כתחליף למיתוק הדינים שנעשה בזמן המקדש על ידי השעיר לעזאזל של יום הכפורים. מכיוון שאין בכוחנו לתקן במעשה את המדרגה של מעשה השעיר בבית המקדש, יש תחליף אישי, פרטי, להמתקת הדינים של היסוד. זה ניתן להיעשות ביום התשיעי של עשרת ימי תשובה, שהוא כנגד היסוד, וגם זה, רק באשמורת הבוקר, בזמן התגברות החסדים. בעל החיים שמייצג בעולם הגשמי את גבורות היסוד הוא התרנגול.

בתקופתנו, בה רבים הרוצים להשתתף במנהג הכפרות, כמעט בלתי אפשרי לשחוט לכולם בזמן כל כך קצר. ולכן, פשט המנהג שאחד מהרבנים עושה את הכפרות, בזמן, באשמורת הבוקר של ערב יום הכפורים. בשחיטה עם כוונות של תרנגול ותרנגולת עבור כל אלו הרוצים להשתתף במנהג.

 

הרב שאול יודקביץ יעשה טקס כפרות, באשמורת של ערב יום כיפור לפי כוונות ומנהג האריז”ל, בירושלים.

רצוי לעשות את התרומה בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.

לפני העברת התרומה, אומרים את הפסוקים שלמעלה (בני אדם…), לוקחים את סכום הכסף של התרומה, לסובב אותו סביב הראש שלוש פעמים, ולומר בכל פעם:

“זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי, זה הכסף ילך לצדקה, ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום”.

למי שעושה את הכפרות לילדים או למישהו אחר:

“זה חליפתך זה תמורתך זה כפרתך, זה הכסף ילך לצדקה, ואת/ה/ם תכנס/י/ו ותלך/י/ו לחיים טובים ארוכים ולשלום”.

לפדיון כפרות אפשר לתרום 36 ש”ח לאדם (נא לשלוח לטלפון 052-880-6068, בעת ביצוע התרומה, את שמות בני המשפחה עבורם תרמתם ושמות הוריהם, כמו גם – זכר או נקבה. עבור אשה הרה יש לתרום עבור 3 תרנגולות = 108ש”ח) ההרשמה תיסגר ביום חמישי, ח’ תשרי, 10.10.2024, 23:00 שעון ירושלים.

 

לאחר התרומה יש לשלוח את השמות (שמות של זכרים בנפרד, שמות של נקבות בנפרד) בהודעת ווטסאפ, טלגרם או במסרון לטלפון – 0+972-52-880-6068

בברכת חתימה טובה!

 

לתרומה מקוונת (ומאובטחת) באמצעות כרטיס אשראי ישראלי בלבד – לחץ/י כאן