11/10/2018

ההגיון כמכשול

שיעור 2 – חלק ג’

מטרת החיים – איך משיגים את האור?

בשיעורים הקודמים למדנו שהחיים הם מציאות מסודרת להפליא והדרך להשתלב בה ולהוציא ממנה את מרבית התועלת קשורה ישירות ליכולת שלנו להבין את החוקים שפועלים בה וללמוד איך לחיות על פיהם.

למדנו את החוק הראשון של החיים שנוגע לעניין הגדרת המטרה, שהוא עניין הכרחי להצלחה. כמו כן, הגדרנו את המטרה, בכך שכל מה שנחפש הוא אור רוחני. זהו החוק הראשון.

לאחר שהגדרנו את מהות המטרה של החיים, החוק השני עוסק בשאלה: “היכן נמצא את המטרה שלנו?”

היכן ניתן למצוא את האור?

למדנו שמה שאנחנו מחפשים הוא בעצם תחושה. כאשר נגדיר את התחושות שאותן אנחנו מחפשים נראה שאי אפשר למדוד תחושות אלו באף דרך גשמית. למעשה, את התחושה שאנו מחפשים אי אפשר לחוש באמצעות חמשת החושים שלנו, וגם בלתי אפשרי להסביר אותה באמצעות ההיגיון (הסברנו, כי בדומה אף לא ניתן להסביר תחושות כמו אהבה, הצלחה, נחת אמיתית, שלווה וכיוב’). מכאן הסקנו היכן אל לנו לחפש אחר האור הנכסף: בחושים שלנו או בהיגיון. ואולם, עובדה זו מציבה בפנינו בעיה, מאחר שכל חיינו לימדו אותנו מיומנויות שונות המתבססות על השכל והחושים שלנו אבל לא מעבר לזה. כלומר, הכלים אשר משמשים אותנו מאז ומתמיד הם חסרי תכלית לחיפוש הדבר החשוב ביותר בחיים שלנו.

סודם של המצליחנים

כאשר מדברים על ממציאים דגולים, מנהיגים בעלי חזון או יוצרים בעלי השראה, אנו מדברים על אנשים ששברו את מוסכמות ההיגיון, ההבנה וגבולות השכל האנושי. אלו הם אנשים בעלי דמיון, חזון, השראה ואינטואיציה. גם הצלחה בתחום הכלכלי–עסקי דורשת השראה וחזון ואלו, כאמור, אינם שייכים לעולם האשליה וההיגיון הכרוך בו. המצבים בחיינו בהם קרו לנו דברים מסעירים שהשאירו בנו רושם בל ימחה והמקרים שבהם גילינו תגליות חדשות קרו במקום שהוא מעבר להיגיון ולחושים שלנו.

לאחר שפורסמה תורת הקוונטים בשנות ה-20 של המאה ה-20, כתבו מדענים ואלברט איינשטיין בראשם, כי כמה שלומדים יותר את תורת הקוונטים הם נוכחים לדעת כמה היא מטופשת יותר. בעקבות זאת אמר נילס בור, שהוא אחד מאבות תורת הקוונטים, כי מי שחושב שהוא הבין את תורת הקוונטים כנראה שלא הבין אותה, וכמה שלומדים אותה יותר מבינים אותה פחות. ועדיין, תורת הקוונטים מגדירה לנו את המציאות. ולכן הוא הוסיף ואמר, כי כנראה מה שאמיתי אינו הגיוני ומה שהגיוני אינו אמיתי. כלומר, אין כל קשר בין ההיגיון שלנו לבין מה שנכון ומתאים לנו בחיים.

המקובלים אומרים, כי המציאות יכולה להתחלק לשניים: עולם האמת ועולם האשליה. עולם האשליה הוא העולם המצטייר בדמיוננו כתוצאה ממה שקולטים חמשת החושים שלנו וכתוצאה מהדרך בה ההיגיון שלנו מעבד את המידע שקולטים החושים. זה העולם בו אנו חושבים שאנו חיים ואותו אנו תופסים לפי ההיגיון שלנו. עולם זה לא קיים באמת אלא בדמיוננו. המציאות שלנו מתרחשת בעולם האמת הנמצא מעבר לחמשת החושים. אם דיברנו על חזון, השראה, דמיון ואינטואיציה – כל אלה מתרחשים באופן תדיר ואין כל סיבה שהם לא יתרחשו שוב ושוב ובאופן תכוף יותר. רבים מאיתנו חווים חוויות שאין להן הסבר הגיוני. כך למשל מוכרת לנו הסיטואציה שבה הטלפון מצלצל ויש לנו ידיעה ברורה מי המתקשר למרות שלא היינו בקשר עימו זה זמן מה. חכמת הקבלה מלמדת אותנו שלכל אחד יש אפשרות להתחבר לעולם האמת, העולם שממנו מגיעים ההשראה והכוח להוציא אותה לפועל, שמחת החיים והמילוי באור. חכמת הקבלה מאמנת אותנו כיצד ניתן להתחבר באופן יום יומי לאותו מקום, לאותו “אור”. לא באקראי, אלא במכוון ובשליטה. ומכאן אפשר לגזור את החוק השני שמגדיר את המקום בו נחפש את האור – המימד האמיתי של הקיום. החוק השני: ההיגיון של חמשת החושים הוא מגביל ומטעה. הוא מגביל ומטעה ועל מנת שנוכל להתחבר למימד של האור והמילוי, עלינו לצמצם את ההשפעה שיש לעולם החושים עלינו.

שפת הענפים

חכמת הקבלה מלמדת שעולם האשליה מסודר מאד, וכי חוסר הסדר שנראה לעינינו הוא לכאורה בלבד, וזאת משום שאין לנו יכולת לראות את הקשר בין המאורעות שקורים בו. ניתן להמשיל זאת לקרחון שרק עשירית ממנו בולטת מעל פני המים, או לצל הנותן מידע מוגבל לגבי המקור שלו. חמשת החושים, שעולם האשליה נבנה ע”י המידע החלקי והמטעה שהם מעבירים אלינו, אינם הדרך היחידה להבין את העולם שסביבנו, ובכל זאת אין להתעלם מהם ומהמידע שהם מעבירים.

חכמת הקבלה מלמדת שכל תופעה בעולם האשליה היא כעין ענף ששורשו נמצא בעולם האמת. כמו צל המוטל מן העולם שמעבר. הענפים, או הצללים, מחוברים לשורשם, ומכאן שההבנה של דרך החיבור בין הענפים תלמדנו את מה שקורה בעולם האמיתי ואת הסיבות לכל מה שאנחנו חווים בעולם האשלייתי שלנו.

רוב רובה של חכמת הקבלה עוסקת בקשרים שבין הענפים לשורשיהם ובהבנה של הסדר והסיבתיות של חלקי המציאות, על מנת שתוך כדי התהליך נוכל להבין את המציאות טוב יותר ונוכל להשתלב בה בדרך שתגרום לנו פחות כאב וסבל ויותר הארה ושלמות.

ניתן להמשיל את שפת הענפים לשפתם של תמרורי הדרכים. התמרורים מהווים שפה מוסכמת והם מורים על הוראות הנסיעה למרות שלרוב אין בהם מילים, וזאת על מנת שנוכל להשתלב בתנועה ולהגיע למחוז חפצנו בדרך היעילה ביותר ללא תאונות.

לאחר שלמדנו את כל זה, עלינו ללמוד איך להתחבר לעולם האמיתי, וכיצד ניתן למשוך ממנו השראה, רעיונות, אנרגיה רוחנית וכוח.

על כך בשיעור הבא.