ספירת יסוד, הספירה התשיעית מעשר הספירות, והשישית של ז”א. קו אמצע של המשולש התחתון. איזון, איסוף וסינון. “כל” כי כולל את הספירות שמעליו.
יוסף הצדיק הוא המרכבה של ספירת יסוד.

“כלי”, אשר יוכל לקבל ולהכיל את כל מה שהאור נותן ומשפיע (מלשון נתינת שפע). אנחנו, הנבראים, שתכונתנו הבסיסית היא “הרצון לקבל” מהווים את הכלי שברא האור.

אומר על כך הרב אשלג בספרו “תלמוד עשר הספירות” על “עץ החיים” של האר”י, “…כי בהיות הנאצל (הכלי) מקבל את שפע חיותו מן המאציל, הנה בהכרח יש לו רצון והשתוקקות לקבל את שפעו זה (האור) ממנו (מן המאציל)… ולא עוד, (ההשתוקקות לקבל) היא כללות כל החומר שבנאצל. באופן שכל מה שיש בנאצל זולת זה החומר (הרצון לקבל) כבר אינו מיוחס לבחינת זה החומר אלא לבחינת השפע שלו (האור) שמקבל מן המאציל.”

ספירת כתר, הראשונה מעשר הספירות, עילת העילות,
סיבת הסיבות. כתר מלשון-מכתר, מסובב, שולט
הזרע של הבריאה ושל כל פרט בה.

בושה, חוסר יכולת לקבל. ארמית: נהמא דכסופא
הביזיון שבקבלת מתנת חינם.
לחם ביזיון הוא המקור הראשון לבעיות וצרות מכיוון שהתנאי הראשוני לקיום האנושי הוא הסרת לחם הביזיון שבכל מה שאנו מקבלים וזאת ע”י נתינה, אור-חוזר ועבודה בתורה ובמצוות לשמה.
כל זמן שלא הסרנו את לחם הביזיון לא נוכל להחזיק בשום הארה, מילוי, תחושת הישג או סיפוק.

בארמית: מ”ד, מים זכרים. כמו מי גשם, אורות שמגיעים מלמעלה.

ארמית: (מ”ן) מים נקבות. כמו מי מעיין, מים המתעוררים מלמטה.
הארה שמתעוררת ונמשכת כתוצאה מפעולת הכלי עצמו – מלמטה.

מלאכים הם ישויות רוחניות. מלאכים מעבירים מסרים של כוח, הגנה וידע מהעולמות העליונים לעולם הגשמי. עפ”י הקבלה, אנו יוצרים מלאכים באמצעות המעשים שלנו. איכותם ועוצמתם מושפעים מאיכות המחשבה, והמעשה ומעוצמת הרגש של האדם.

ספירת מלכות, העשירית והאחרונה מעשר הספירות, והשביעית מז’ הספירות התחתונות. הרצון לקבל, יציאה לפועל, תחתית המדרגה, אחוריים. הכלי של הבריאה, הנשמה. מדרגת השכינה.
דוד המלך הוא המרכבה של ספירת מלכות.

תפקידה של מערכת העיכול הוא להפריד את הטוב מן הרע ולברור את ניצוצות הקדושה מן החומר הגשמי של המזון.

ספירת נצח, הרביעית משבע הספירות התחתונות. קו ימין של המשולש התחתון, נתינה ואהבה.
משה רבינו הוא המרכבה של ספירת נצח.