אחד השמות לספירת חכמה ראה עשר הספירות

(ראה מות) – פטירתו מן העולם של קרוב משפחה ממדרגה ראשונה כמוה כניתוח קשה לאדם. תקופת האבלות היא תקופה מאד רגישה ומסוכנת לאבל. מנהגי האבלות נועדו להגן על האבלים מסכנות הצפויות בזמן כזה.

גאוה, שני צדדים לאגו, האחד שלילי שמרחיק את האדם מאור הבורא ומביא אותו לכעס, שנאה ולרגשות הרסניים אחרים. הצד החיובי נותן לאדם את הדחף להצליח בעבודה רוחנית גם כשהוא מתחיל בשפל המדרגה.

אדם קדמון הוא העולם הראשון בסדר ההשתלשלות המקבל מן האין-סוף. מקביל לספירת כתר. משמעות השם היא כמו “אב טיפוס” בשפה המודרנית כי בעולם אדם קדמון מושרשות כל התבניות של המציאות של העולמות שמתחתיו עד העולם הזה.

בגימטרייה = 13 = אחד, מצב של שיווי צורה בין אדם לזולתו או בין האדם לבורא.

ספירת בינה

האור, על פי חכמת הקבלה הוא הכוח המחיה את הבריאה, הוא ממלא כל חלק במציאות, מניע אותו ומאפשר את קיומו. אנחנו מתחברים אל האור כאשר אנחנו חווים כל דבר חיובי. האור הוא תחושה אינסופית של שלווה, סיפוק והנאה, אמונה ושביעות הרצון, נתינה, אהבה ושמחה. כל אלה מהווים ביטוי לתכונתו של האור.

כאשר נברא העולם, על-ידי המאמר “יהי אור”, היה זה האור הרוחני שנגנז (השמש, הירח והכוכבים נבראו רק ביום הרביעי), וכמאמר האגדה “ראהו שאינו כדאי להשתמש בו לרשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא” (רש”י על בראשית א’, 4). אור הבריאה הגנוז הוא מֵעֶבֶר לאשליית חמשת החושים, ואולם ניתן להתחבר אליו כאשר אנו נוהגים בדרך של אהבת חינם, עזרה לזולת, כבוד אנושי לכל אדם, הפעלת התנגדות לדחף מיידי (צמצום יזום בורא אור חוזר ומאפשר לנו לקבל את האור הישר) וכו’. אורח חיים רוחני מאפשר לאור הגנוז למלא את חיי היום-יום וגם את המעשים הגשמיים לכאורה, כמו שנאמר “הכל תלוי בכוונה”.

זהו האור שנוצר לאחר שהחזרנו את האור הישר. האור שרצינו לקבל ולמרות זאת דחינו אותו. חוקי הצמצום אומרים שרק כאשר אנו דוחים את ‘האור הישר’ ובוראים אור חדש – קרי, אור חוזר – אנו יכולים באמת לזכות במילוי וסיפוק בני-קיימא. האור החוזר שב אלינו דרך מערכת הספירות, נשאר בתוכנו והופך להיות האור הפנימי שלנו.

אור דחכמה, אור שמגיע מ”למעלה למטה”. האור הצרוף והנקי שמגיע ישר ממקורו. מה שמושך את האור הישר הוא הרצון המיידי שלנו. עצם המחשבה “אני רוצה” מושכת אור ישר. הבעיה היא שהאור הישר אינו עובר דרך מערכת הספירות שמרכיבה את עץ החיים, ומשמשת כמערכת של שַנאִים המנתבים ומזרימים אלינו את האור בצורה מאוזנת. האור הישר אינו יכול, אפוא, להישאר בתוך הכלי והוא שורף ומכלה אותו עם הגיעו אליו, וזאת משום שהכלי אינו מסוגל להכיל אור ישר.

ניתן להשוות את האור הישר לכוח המגיע מתחנת כוח חשמלי. אם נחבר מכשיר חשמל ביתי ישירות לתחנת הכוח ללא שנאים הרי שהחשמל, כמו האור הישר, אשר יזרום במקרה זה, יגרום לפיצוץ.