“פשוט” מלשון מתפשט, הוא אור הכולל בתוכו את הכלי עד שלא ניתן להבחין בין האור לבין הכלי, מאחר שדבר אינו עוצר בעדו מלהתפשט. מדובר כאן בעצם ב”אינסוף” – “הוא ושמו אחד” (“הוא” הכוונה לאור, “שמו” מייצג את הכלי) ואין הבחן בין אור לכלי בשל אחדותם המושלמת. זהו המצב של היקום לפני הצמצום (המפץ הגדול).