אור מקיף

זהו האור המיועד להתלבש בכלי (הפוטנציאל שלנו) מששת ימי בראשית, אלא שהוא מתעכב בגלל המחסומים שמציב הכלי, ושמונעים מהאור כניסה אליו. מאחר שהאור עדיין לא התלבש בכלי, מרגיש הכלי רק הארה דקה שלו, הגורמת לו להיות מודע לריחוקו מהאור ולהשתוקק אליו. האור המקיף הוא הארה רחוקה. מעבר לכך, האור המקיף הוא גם הארה בטוחה, בחינת זה שהיא עתידה להתלבש בכלי. האור “מקיף” את הכלי מסביב, ואינו מותיר לו אפשרות להימלט ממנו. בדרך זו יביא האור המקיף את הכלי לידי מצבים שיגרמו לו להיות ראוי לקבל את האור בשלמות. כשהאור המקיף רוצה להיכנס אנו עשויים להרגיש זאת כלחץ, אי-שקט, או התפרקות של דברים שנראו לנו עד כה יציבים, מה שמאלץ אותנו לצאת מתחום הנוחות שלנו על-מנת להשיג יציבות מחודשת ואיזון. המאמץ להשגת האיזון והיציבות מחדש, או המרדף אחר החוסר המציק (אור מקיף), מביאים אותנו למצבים של השתנות בהם נהפוך את האור המקיף לאור פנימי.

This entry was posted in . Bookmark the permalink.